שוק הפליאו

בתור אחד שכילד טייל הרבה באירופה ונולד בבית גרגרני למדי, אני יודע מה זה שוק איכרים רציני. למרות כל הפסטיבלים המעצבנים למדי שמלווים את המונח הזה כיום, שוק איכרים הוא שוק בו האיכר מוכר את תוצרתו לציבור, בלי שום חוכמות מיוחדות או חסויות של שפים. התוצרת היא לרוב מקומית, ופעמים רבות מדובר בסלואו-פוד פר אקסלנס – זה לא נעשה מתוך קטע של "חזרה למקורות" או כל דבר אחר בסגנון, פשוט מאחר ועבור אנשים רבים מדובר בדרך חיים. מבחינת האנשים האלה שוק איכרים הוא עבודה – "חנות המפעל" אם תרצו. המחירים לרוב לא גבוהים, ומסיבה מאוד פשוטה – אם הם יהיו בשמיים אף אחד לא יקנה אותם. לא חשבתי שיש שוק איכרים אמיתי כזה בארץ, עד שנתקלתי בשוק הפליאו.

במקרה, בשבוע שקדם לראש השנה שיעמם לי, וחיפשתי מקום שאפשר לקנות בו פירות ים. איכשהו, ואל תשאלו אותי איך, החיפוש האינטרנטי הביא אותי לשוק הפליאו, שממה שקראתי עמד להתקיים באותו הסופ"ש, ביום שישי ה4.9. לאחר שבדקתי התברר שבשוק הפליאו הזה לא עמדו למכור פירות ים ומסיבה מאוד נכונה – מזג האוויר פשוט חם מדי. מפה לשם, שאלתי את אוהד רוט, האיש מאחורי שוק הפליאו האם אני יכול לפרסם בבלוג הזה כתבה על שוק הפליאו, והוא הסכים. כבר לא מעט זמן תכננתי לבקר בשוק הפליאו – בסך הכל יצא לי לשמוע דברים מאוד טובים על השוק הזה מאנשים שביקרו בו, ועד השוק הזה בספטמבר כל פעם היה צץ לי משהו (=ענייני תואר) שמנע ממני להגיע.

לפני שאני ממשיך אני חייב לציין נקודה אחת – אני, כידוע, לא נצמד לאף תזונה מטעמי נהנתנות, והכלל היחידי שלי בתזונה הוא להימנע מתוספי מזון. הפוסט הזה לא משנה כהוא זה את הגישה שלי של לאכול מהכל, כל עוד זה לא אוכל מתועש. ידעתי שבתזונת הפליאו לא אוכלים לחם ולא ומפחדים מבשר, אבל פה פחות או יותר הידע שלי הסתכם. כן שמעתי אי אילו דברים שבפליאו שואפים לחקות את תזונת האדם הקדמון (משהו שנשמע לי מעט לא ברור), ולכן, מספר ימים לפני השוק, שאלתי את אוהד מה זה פליאו, ובכלל מה הרעיון בעצם שעומד מאחורי השוק.

אוהד סיפר שהוא נכנס לעניין הפליאו בעקבות משבר גיל ה40, שהוא הרגיש רע ובעודף משקל ורצה לחפש פתרונות. כאשר הוא שמע לראשונה על הפליאו הוא היה סקפטי, מאחר והיא נשמעה לא הגיונית. עם זאת, לאחר שהוא החל לחקור הוא גילה שדווקא כן יש הגיון בפליאו, ושפירמידת המזון המקורית שכולנו מכירים ככל הנראה לא נכונה. לא רק זה, אלא שכאשר הנוסחא המקורית לפירמידה זאת נכתבה, התעלמו במופגן מתוצאות שסתרו את התיאוריה, כך שהקונספציה שהיא מציגה בעצם שגויה. בזמן שבעבר היה קונצנזוס לגבי זה ששומן רווי זה רע (זוכרים את כל רצח האופי שעשו לבשר אדום וחמאה?), היום יודעים שהאמת קצת יותר מורכבת מזה (או במילים אחרות,מדובר במתאם סטטיסטי שצריך להיזהר מאוד כאשר גוזרים ממנו מסקנות. למי שרוצה לקרוא קצת יותר על מתאמים סטטיסטיים, פרדוקס סימפסון, ומסקנות שעלולים להגיע אליהן בשל מחסור בהנחות ראשוניות מתאימות, ראו דף זה. אם אתם לא מבינים את הטרמינולוגיה, פשוט תחשבו על "משתנה מקרי" כ"השפעתו של הגורם"). עם כל הכבוד לשומן רווי, הבעיה האמיתית היא עם מזון מעובד. מזון מעובד מלא מלח, סוכר, ושלל חומרים שהמוח שלנו מאוד אוהב. מזון מעובד מפוצץ במלח, סוכר, ושומן, וגורם להפרשה של אינסולין שגורם למוח לרצות לאכול עוד אפילו אם לא צריך. התוצאה היא שהרבה אנשים מתמכרים למזון מעובד, וזאת הסיבה למגיפות כמו השמנת היתר, סכרת, ועוד הרבה מחלות נוספות המתפשטות בעולמנו.

הרעיון שעומד מאחורי תזונת הפליאו הוא אכילה אבולוציונית, או במובן מסוים "לחזור אחורה". האדם הקדמון אכל את מה שהוא הצליח למצוא. כאשר בני אדם החלו לבשל מזון הם הצליחו להפיק ממנו יותר אנרגיה, פשוט מאחר ועיכול של אוכל לא מבושל דורש יותר אנרגיה מהגוף. ישנם אנשים שטועים לחשוב שתזונת הפליאו מבוססת על בשר, אבל הם טועים. תזונת הפליאו אמנם כוללת בשר ושומן בתוכה, אבל לא רק. בנוסף, אין בתזונת הפליאו איסורי טאבו – אין בעיה מדי פעם לאכול לחם או עוגות, ובפליאו מכירים בכך שאין אמת אחת לכולם, והרבה אנשים שעברו לתזונת הפליאו דיווחו על שיפור בבריאות ובהרגשה האישית. העובדה הזאת הופכת את הפליאו לדיאטה הרבה יותר ידידותית למשתמש מטבעונות שיש בה המון איסורים, ולא במקרה ישנה תופעה בה הרבה טבעונים עוברים לפליאו. בנוסף, כפי שציין אוהד, טבעונות לא מתאימה לרוב האנשים ומוצרים טבעונים רבים מלאים בתוספי מזון וחומרים מעובדים ובכך רק מחמירים את הבעיה.

לפי מה שאוהד סיפר, שוק הפליאו נולד מסיבה מאוד פשוטה – היה חסר מקום לקניית חומרי גלם טובים. הסיבה לכך היא שיצרנים קטנים לרוב לא יודעים לשווק מוצרים ולא יכולים לתמחר אותם במחירים של רשתות השיווק. למשל, אם יצרן קטן רוצה לשווק את המוצר שלו דרך הסופרמרקט המקומי הוא צריך להסכים לכל מני תנאים דרקוניים למדי – כמו הנחה מקובעת לפתיחת סניף חדש, השתתפות בפרסום, זיכויים במקרה של הפסדים או לקוחות שלא שילמו או הרסו את המוצר, וכיו"ב, שיצרן קטן פשוט לא יכול לעמוד בהם ולהתפרנס בכבוד. שוק הפליאו עונה בדיוק על הבעיה הזאת – הוא מאגד בתוכו יצרנים קטנים, שיכולים למכור מוצרים במחירים שפויים בהם גם הלקוח יוכל לקנות מוצר איכותי וגם היצרן יוכל להרוויח. נכון, לא תמיד הכל הכי זול, אבל בשוק הפליאו אתם יודעים שאתם מקבלים את מה ששילמתם עבורו. למשל, אני יכול לתת לכם דוגמא לגבי נקניקיות – נקניקייה ממדף הקפואים של הסופרמרקט מורכבת ממעטפת שמכינים מקולאגן או חלבון סויה, שלל חלבונים תעשייתיים ותוספים, ובשר מאיכות ירודה. היא תעלה 20 ש"ח או פחות לחבילה של 10 נקניקיות. נקניקייה בשוק הפליאו מורכבת מבשר אמיתי וללא תוספים מיותרים – אבל כל הדברים האלה עולים כסף, ואל ואסור לשכוח שגם היצרן צריך להרוויח משהו. בהתחשב בהבדל בין שתי הנקניקיות, אני מניח שאין צורך להסביר למה עדיף לשלם את ה20-30 ש"ח יותר על על מארז נקניקיות איכותיות במקום להיתקע עם זבל מתועש.

למרות ששוק הפליאו החל כשוק קטן, הוא תפח מהר מאוד והיום הוא השוק הקולינרי הגדול ביותר בארץ. עם זאת, הוא יחסית שונה משווקי אוכל אחרים, מאחר והוא לא מיועד רק לקניות. השוק הזה הוא גם מפגש חברתי, ולצד הקניות אפשר גם לקנות אוכל, שתייה, ובוודאי שיש איפה לשבת. באופן כללי, 50% מהקהל של השוק הוא קהל קבוע, שבא כל חודש. בסה"כ, מדובר בפרויקט שהוא אכן מאוד מרשים – הוא החל דרך יוזמה פייסבוקית ומאז צמח מהר (הכל לפי החוק, עם רישוי מתאים וכל מה שנדרש), והרבה אנשים נחשפים דרכו לתזונת הפליאו, כמו גם ליצרני מזון לא מתועש. מהצד השני, שוק הפליאו גם עוזר להרבה יצרנים קטנים להתפרנס, וישנם אף עסקים שנבנו סביבו.

באשר לעתיד של תזונת הפליאו בישראל, אוהד סיפר שיחד עם דעאל שלו, האדם שכותב את האתר "מר קדמוני", הושק אתר שיהווה בית לקהילת הפליאו הישראלית. האתר הזה מתוכנן לכלול מאמרים בנושא בריאות ועוד שלל נושאים (חלקם מתורגמים ממקור באנגלית, כך שבעצם האתר יאפשר הנגשה של חומר רב שלא קיים בעברית. הכל, אגב, מתורגם באישור כותבי המאמרים המקוריים), ולצורך כך הם ארגנו רופאים ודיאטניות מובילים בארץ שיעמדו גם הם מאחוריו. בנוסף, האתר מתוכנן לכלול בתוכו גם חנות לציוד לעזרים המיועדים לפליאו כמו גם מעשנות וציוד מטבח. יתר על כן, באתר יוצעו גם קורסים – החל מבישול וכלה במעבר לאורח חיים לפי תזונת הפליאו, חלקם עם ליווי אישי של אנשים ברמה גבוהה (מי שמעוניין לקרוא עוד על הפרויקט יכול לעשות זאת בדף הJumpstarter הבא).

כאשר שאלתי את אוהד על כמה אקולוגיה והגישה של ייצור מקומי משחקים תפקיד בשוק הפליאו, אוהד ענה שמבחינתו מדובר בנושאים חשובים מאוד, החל מדריסת רגל פחמנית וכלה בייצור מקומי – אין מוצרים מיובאים בשוק הפליאו. כל המוצרים בשוק הם תוצרת הארץ, והרוב מגיע מחברות קטנות ויצרנים קטנים – בעבר הרי בכל מקרה השבט אכל את מה שהיה זמין באזור. עם זאת, לגבי ההערה האחרונה ישנו חריג אחד – דגים. ישנן עדויות רבות לכך שבני אדם סחרו בדגים במשך כל ההיסטוריה. אמנם אני לא ראיתי דגים בשוק הפליאו (אם כי למיטב הבנתי הסיבה הייתה נעוצה בטמפרטורה), אבל כן היה דוכן של אומגה 3 על בסיס דגים – דבר שהוא בהחלט חשוב לבריאות, וזאת כבר עובדה מוכחת מדעית.

טוב, אז אחרי כל ההקדמה הזאת שוק הפליאו אכן נשמע מאוד מבטיח. האם הוא אכן כזה? לאחר הביקור שערכתי, אני יכול לאשר שהשוק בהחלט מאוד נחמד, ובהחלט ענה על כל הציפיות שלי –  האווירה הייתה נינוחה, האוכל היה מצוין, המוצרים שהכרתי נראו ברמה גבוהה ואלה שלא בהחלט היו מעניינים, במובן הטוב ביותר של המילה. עם זאת, היו מספר דוכנים שבאופן אישי אהבתי במיוחד, והחלטתי לציין אותם לטובה:

SAMSUNG CAMERA PICTURES

התחלתי את הסיור בשוק בדוכן של יקב גינתון. טעמתי שם יין "קוואטרו" אדום מיושן, אשר מכינים מתערובת של ארבעה סוגי ענבים שונים. בניגוד להרבה יינות אחרים ליין הזה לא היה טעם חלק אלא מחוספס ומאוד עשיר, והיישון הורגש היטב – וככה יין אדום טוב צריך להיות.

SAMSUNG CAMERA PICTURES

לאחר טעימות היין, פניתי לאגף החטיפים, או לפחות מה שנראה כמו חטיפים, והגעתי אל הדוכן של שורשי ציון, שם הצטיידתי בצ'יפס קוקוס. בדרך כלל אני לא אוהב קוקוס נא מאחר והטעם פשוט יותר מדי עבורי, ככל הנראה בגלל יותר מדי עוגות פסח שיצא לי לאכול בחיי. הפעם לעומת זאת לצ'יפס היה טעם קוקוסי עדין, שיחד עם התבלינים יצא מאוד מוצלח. בהחלט אלטרנטיבה טעימה בהרבה לפרעצעלים, חבריי הטובים מגרמניה.

SAMSUNG CAMERA PICTURES

לאחר מכן ניגשתי לדוכן התבלינים של איילת, איפה שמצאתי די הרבה תערובות תבלינים, אחת בעלת ריח יותר מעניין מהשנייה. אמנם לא קניתי את התבלינים (ככלל, אני לא קונה תערובות תבלינים פשוט מאחר ואני אוהב להכין אותן בעצמי – סטייה פרטית, לא שום דבר מעבר), אבל הריח של התערובות היה מצוין. נגיד ככה, אם הייתי יותר עצלן להערכתי הייתי יוצא עם 3-4 קופסאות, בפרט זאת של הגראם-מסאלה שהריחה נהדר.

SAMSUNG CAMERA PICTURES

אחרי שגמרתי להריח את התבלינים, עברתי לדוכן הדבש של משק סלומון, אשר קיים כבר 60 שנה בקיבוץ רשפון, המשווק דבש ללא חימום וללא שום תוספות סוכר (לא שהוא צריך – הוא טעים מאוד בזכות עצמו). אני משתמש בלא מעט דבש, וב"לא מעט" אני מתכוון ל"הרבה". הדבש של משק סלומון הוא אחד מסוגי הדבש הטעימים ביותר שיצא לי לטעום. הוא היה מאוד מתוק, אבל בניגוד להרבה סוגי דבש שנוטים להיות מתוקים נטו, בדבש הזה ממש הרגשתי את טעמי הלוואי – במילים אחרות, דרך הדבש ממש היה אפשר לטעום את האדמה עליה נבטו הצמחים שמצופם נולד הדבש, וזה לא דבר של מה בכך. ומה עושים כאשר מוצאים צנצנת של דבש מעולה? קונים אחת ומכינים ממנה יין דבש, וזה בדיוק מה שעשיתי. אמנם יישון היין הזה רחוק מאוד מלהסתיים, אבל אני בטוח שהיין הזה יצא מעולה – כמו שנאמר, מי שרוצה אוכל טעים לא יכול לזייף בחומרי הגלם, ועם דבש כזה טוב לא יכולות להיות נפילות.

SAMSUNG CAMERA PICTURES

ועכשיו, מה עושים אחרי טעימות דבש? התשובה מאוד פשוטה – הולכים לטעום גבינות. לכן ניגשתי לדוכן של שירת רועים. מחלבת "שירת רועים" היא מחלבה המייצרת גבינות צאן, אשר זכו בלא מעט מדליות בעולם, ובצדק רב. אני אוכל לא מעט גבינות, ויצא לי לאכול גבינות המיוצרות על ידי חקלאים בדרכים בהן ייצרו אותן לפני מאות שנים. מניסיון, אלו הן הגבינות הטובות ביותר – כלומר, הגבינות שהחקלאי מכין עבור עצמו בדרך שלו, איפה שהוא לא צריך לדאוג מה מפקח המזון יאמר. הגבינות של מחלבת שירת רועים בקלות היו יכולות להתחרות בגבינות שכאלה – הייתה להן איכות שקשה למצוא בגבינות בימינו, גם בגבינות העיזים הAOC המיובאות מצרפת. לכן הצטיידתי בחריץ גבינה חצי קשה עם פס תימין, ועוד גבינה בשם "נירית", אשר מצופה פחם ונמצאת על הקו הדק בין גבינה טרייה לבשלה, עם מעטפת כמעט נוזלית ופנים בעל מרקם וטעם עשיר למדי. פשוט נהדר.SAMSUNG CAMERA PICTURES

לאחר שסיימתי להתמוגג מהגבינות, עברתי לדוכן של ראסטיז, איפה שניתן היה למצוא שלל ממרחי שקדים. אני לא מעריץ גדול של ממרחי שקדים (ושקדים בכלל, למען האמת), אבל היה ברור מהטעימה שמדובר במוצר ברמה גבוהה מאוד – אם אתם אוהבים שקדים, זה בהחלט מוצר שהייתם רוצים לקנות. המוכרת (המאוד נחמדה) אמרה שבעתיד יהיו גם חמאות בוטנים, ואני חושב שבהחלט יהיה שווה לחכות.

SAMSUNG CAMERA PICTURES

טוב, חסל סדר צמחונות ושאר ירקות. כמו שנאמר קודם, בתזונת הפליאו לא מפחדים מאכילת בשר. אז מה היה בסצינת הבשר?

בקצרה – היה הרבה בשר, ובסך הכל מאוד נהניתי. התחלתי מהדוכן של הלגה וורסט, איפה שקניתי לי נקניקיה פולנית, בסגנון הקילבסה. המרקם בנקניקייה היה מצוין, והתיבול גם הוא היה מעולה. אחד המאכלים שגדלתי עליהם היה נקניקיות גרמניות ומרכז אירופאיות, ואני יודע היטב לזהות נקניקייה טובה כאשר אני אוכל אחת. ולדעתי היא הייתה זוכה להצלחה עצומה גם בגרמניה ובמזרח אירופה. היחס בין הבשר לשומן, המרקם והתיבול היו פשוט מושלמים, ואי אפשר לומר דבר מעבר. פשוט מעולה.

SAMSUNG CAMERA PICTURES

לאחר מכן הלכתי לטעום מהנקניקיות של גאדיס, וקניתי לעצמי נקניקיית עגל. הנקניקייה הייתה מצוינת גם היא – המרקם היה הרבה יותר גס, כמו הנקניקיות שהאיטלקים מפוררים לתוך ראגו, מלא טעם ומאוד עסיסי. גם כאן, כל הכבוד.

SAMSUNG CAMERA PICTURES

אחרי שסיימתי עם הנקניקיות, פניתי אל הדוכן של הטריילר.

SAMSUNG CAMERA PICTURES

לא טעמתי את הבשרים המעושנים שלהם (שנראו נהדר), אבל היה לי תירוץ טוב – מצאתי אצלהם משהו טעים בהרבה. לצד הבשרים המעושנים נמכר רוסט (רוסטביף?) אנטרקוט מדיום רייר פרוס דק שנראה מעולה, ואחרי שטעמתי אותו, אני גם יכול לומר שהוא פי חמש יותר טעים מאיך שהוא נראה. אני לא שייך למועדון מעריצי האנטרקוט (החלק המועדף עלי בפרה היה ותמיד יהיה הנתחים המגיעים מהרגל האחורית), אבל הרוסטביף הזה היה בדיוק כפי שצריך להיות, ויחד עם החרדל בכלל זה היה מעדן. צריך מומחיות מסוימת כדי להכין נכון בשר פרה בעשן, צליה, או כל דרך אחרת של בישול, ול"טריילר" יש את המומחיות הזאת.

SAMSUNG CAMERA PICTURES

מכאן המשכתי את מסעותיי בין דוכני הבשר, ועברתי בדוכן של השף ניר כרמלי, שם קניתי את הדבר הטעים ביותר שמצאתי בשוק, ואחת המאכלים הכי טעימים שיצא לי לאכול אי פעם – מעורב ירושלמי מברווז. אני לא יודע מי חשב על הרעיון הזה, אבל מי שזה לא יהיה, הוא פשוט גאון, והביצוע שיצא לי לאכול היה לא פחות ממושלם. אם אתם מכירים אנשים שאתם רוצים לשכנע אותם למה איברים פנימיים זה דבר טעים, הייתי ממליץ לכם להגיש להם את המנה הזאת.

SAMSUNG CAMERA PICTURES

לאחר שסיימתי עם הבשר, החלטתי לחפש משהו שישמש מן קינוח, וגם כאן שוק הפליאו לא רק שלא אכזב, אלא אפילו חשף אותי לכמה דברים חדשים שלא הכרתי. בקצה השוק מצאתי דוכן מאוד מעניין, שמכר שייקים של פירות המעורבים עם אצה שנקראת ספירולינה. הדוכן הוקם על ידי חברה ישראלית בשם AlgaeMor, אשר ייבאה את אצת הספירולינה מאגם צ'אד, ובהמשך פיתחה על בסיס האצות המיובאות את זן קדרון של האצה. כעת האצה מזאת מגודלת בבריכות בתל מונד. שאלתי את בעל הדוכן האם אפשר לטעום את האצה במצבה הטבעי, והוא הסכים בשמחה. וכך ראיתי מולי מן גוש ירוק שאמנם לא נראה הכי טעים, אבל אל תשלו את עצמכם – הטעם בכלל לא קרוב לאצה, ויותר מזכיר את הטעם של אבוקדו שמן עם פחות טעמי לוואי. למען האמת, לדעתי יש כאן פוטנציאל לממרח שיכול להיות מאוד טעים בפני עצמו, ואני בהחלט הייתי קונה אותו על בסיס קבוע.

SAMSUNG CAMERA PICTURES

SAMSUNG CAMERA PICTURES

לאחר שסיימתי לשתות את שייק הספירולינה (ספירולינה יחד עם מנגו ועוד כמה פירות. נהדר), עברתי לחפש "קינוחים" נוספים, והגעתי לדוכן קישים. הקישים נראו נהדר, והבצק בהם גם היה יוצא מן הכלל. הרבה פעמים טבחים ושפים נוטים להתרכז במלית של הקיש ולהתעלם מהבצק. כאן, לצד מליות מצוינות אחת אחת, ראיתי גם הקפדה רבה גם על הקלתית שיצאה מתפוררת, נימוחה, וטעימה בצורה בלתי רגילה. כל הכבוד.

SAMSUNG CAMERA PICTURES

כעת, אחרי ששבעתי, מצאתי דוכן חליטות קטן ומאוד נחמד, דרקון אדמה. אני אמנם לא אדם של חליטות, אבל אם אתם כן, אני בהחלט ממליץ לכם לבדוק את החליטות האלה. רובן נשמעו מאוד מעניינות, והריחו נפלא. אם הייתי שותה חליטות, ובכן, הייתי קונה בלי לחשוב פעמיים.

SAMSUNG CAMERA PICTURES

כעת, רגע לפני שהלכתי, שמתי לב שהיה דוכן שלא שמתי לב אליו קודם – דוכן הבילטונג של מילטון, בילטונג שמילטונג (שלצערי, לא מצאתי את אתר האינטרנט שלו). הבילטונג היה מעולה, אבל הברזאולה של מילטון פשוט גנבה את ההצגה. אכלתי לא מעט גרסאות של הברזאולה בצפון איטליה ושווייץ, והברזאולה של מילטון בקלות הייתה יכולה להתחרות עם כל ברזאולה של כל חוואי איטלקי באגמים האיטלקיים / באלפים השווייצרים. Absolutely delicious.

SAMSUNG CAMERA PICTURES

לסיכום, אני בהחלט מאוד נהניתי. בין אם אתם אוכלים לפי הפליאו או לא, אני בהחלט ממליץ לכם לבקר בשוק הזה. בסך הכל זה שוק איכרים אמיתי, אולי היחידי בישראל. עושר המוצרים בשוק הזה די גדול, וכאשר אתם קונים בו אתם לא רק מקבלים מוצרים באיכות גבוהה אלא אתם גם תומכים בדרך בייצור מקומי ויצרנים קטנים. בנוסף, תחשבו שככל שיבואו יותר אנשים לשוק הפליאו כך הוא יגדל, ויצטרפו אליו עוד דוכנים. נכון, אני לא יכול לומר שהוא שוק זול (אם כי מצד שני הוא לא עד כדי כך יקר), אבל, וזה "אבל" די רציני, בשוק הזה מקבלים תמורה מלאה למחיר. בניגוד לכל מני מקומות אחרים, כאן אתם יכולים לסמוך שמה שאתם מקבלים מורכב רק מחומרי גלם אמיתיים, ועד כמה שזה תלוי בי, אני בהחלט הולך להמשיך לעקוב אחרי השוק הזה ולראות לאן ולמה הוא יתפתח. אחרי הכל, אוכל מקומי מיצרנים קטנים זאת הדרך הנכונה ביותר שעולם המזון יכול ללכת בה, ואולי היחידה שתעזור להציל את כדור הארץ (ואולי גם את הבריאות שלנו) בדרך.

שוק הפליאו הבא ייערך (לפי המידע בקבוצת הפייסבוק Meat Paleo) ב23 לאוקטובר בנמל תל אביב. מומלץ לכל מי שבאיזור.

*באופן כללי, החלטתי שמעבר למתכונים, הגיע הזמן לקחת את הבלוג הזה לכיוון מעט שונה של כתבות מזון. אם אתם במקרה יצרנים של אוכל המקפידים על עקרונות הSlow Food, מסעדות המקפידות על שימוש בתוצרת מקומית ועונתית, או כל דבר אחר בסגנון, אני אשמח לתת לכם במה בבלוג הזה. שלחו אלי מייל לtfpoink@gmail.com, ואשמח לנסות לתאם משהו.

אה, ולגבי העניין האחרון, אני לא מוכן לסקור מוצרי מזון, מסעדות, או כל דבר אחר המסונף לתנועה הטבעונית. מיסיונריות אלימה ושקרים נוסח "קרניסטים הם רוצחים", "אורח חיים טבעוני יותר אקולוגי ויותר בריא" וכיו"ב לא יופיעו בבלוג שאני כותב. מי שמעוניין לקרוא פוסט יותר ארוך על הבעיה שלי עם התנועה הטבעונית יכול לעשות זאת כאן.

מודעות פרסומת

4 מחשבות על “שוק הפליאו

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s