קצת עלי

טוב, זה גלגול חדש לבלוג ישן מעט. אני לא שף, טבח, או משהו שקרוב לזה ואני גם לא מתיימר להבין בבישול. מעולם לא למדתי בישול מעבר לקריאה של מתכון באינטרנט, לא גדלתי בין הסירים של סבתא (או כל סיפור אחר מצוץ מהאצבע), וכמו שאני מכיר את עצמי סביר שלעולם גם לא אמצא זמן ללמוד בישול שלא באופן עצמאי (והאמת, הרעיון של להיות מסעדן או לעבוד בעסקי האוכל די מרתיע אותי – לא הטעם שלי בהגדרה). העולם שאני חי בו הוא עולם שדי מנותק מתעשיית המזון, עיסוקיי היומיומיים לא עוסקים באוכל, ואעדיף לשמור זאת כך.

לגבי המתכונים שאפשר למצוא כאן – זהו לא בלוג בישול טיפוסי. יש הרבה בלוגים ברשת על אפיית עוגות מפוארות, הכנת צלי בקר לראש השנה או פסח או וואטאבר, אוכל טבעוני, צמחוני, עדתי… או כל דבר אחר בסגנון, ואני בטוח שהם כולם טובים מאוד במה שהם עושים – אבל לא זאת הדרך שלי. לא תמצאו כאן מתכונים לעוגות מפוארות, צלי לכבוד פסח, קינוחי פרווה, תחליפים טבעוניים וכיו"ב דברים שאני לא אוכל. מה שכן תמצאו כאן זה מתכונים לנקניקים, חמוצים וכבושים למיניהם, פסטות, דגים מעושנים, גבינות, איברים פנימיים, פירות ים, או סתם כאלה שאנשים נרתעים מהם מסיבות תרבותיות. אין מה לעשות, אני חושב שלכתוב על איך להכין גבינה מיושנת מאפס או איך להחמיץ תמנונים זה הרבה יותר מעניין מעוד עוגת סוכר או עוד מדריך נדוש לסטייק המושלם. או לפחות אותי זה יותר מעניין, אבל אני הכותב ואני מחליט.

המוטו שלי באוכל הוא, כפי שניסח זאת אנדרו זימרן בתוכניתו – If it looks good, eat it, and it all looks good to me. זאת הסיבה שאפשר למצוא כאן מתכונים שנראים יחסית יוקרתיים, ולידם, למשל, מתכונים שעוסקים בריקבון מבוקר של אוכל ומשחקים עם חיידקים מסריחים ועובש על צורותיו. זאת הדרך שלי באוכל, ואני יותר ממזמין אתכם להצטרף.

אה, כן, ובהמשך ישיר לפסקה הקודמת, הסיכוי שלכם למצוא כאן מתכונים כשרים נמוכים. מאוד נמוכים. אה, ועוד משהו לגבי נקודה זאת (בעיקר מאחר ובזמן האחרון אני נאלצתי להגיע למצב הזה יותר מפעם אחת) – תגובות של טרולים טבעונים, משגיחי כשרות, וכיו"ב טרחנים ודורשי טובתי יימחקו. האינטרנט הוא מקום ציבורי, וככזה גם למי שלא מוגבל קולינרית יש בו זכות ביטוי. עם כל הכבוד הבלוג הזה הוא לא דמוקרטיה, ואם יש לכם בעיה עם מה שמפורסם פה ואתם קוראים לו "כפייה חילונית" וכיו"ב בלבולי שכל הסתלקו אנא לאתר אחר. כל תגובה בסגנון הזה תמחק בהקדם – כאן זה לא המיסיון, ואני בניגוד לבלוגרים אחרים ממש לא הולך לתת במה לדתות הטוטאליטריות והמופרעות שלכם. תודה רבה – בלוג זה נטול יהוה, וכך הוא ישאר.

אה, ואין לבלוג הזה לא פייסבוק ולא אינסטגרם, וגם לא יהיו לו כל עוד זה תלוי בי. שום דבר שמופיע כאן לא מופיע שם – ואם כן, זה ללא אישורי ולא קשור אלי.

בהצלחה ובתיאבון – X.

מי שמעוניין ליצור איתי קשר, יכול לפנות אלי במייל הבא – tfpoink@gmail.com.

נ.ב.

פנו אלי יותר מפעם אחת לגבי השתתפות בתוכניות בישול בטלוויזיה, ולא שזה לא מחמיא לי, אבל נכון לרגע זה אני לא אשתתף בשום תוכנית אוכל שהיא – זאת איננה דרכי. עם כל הרצון הטוב אני לא ממש מחפש פרסום טלוויזיוני (וכמו כן האנונימיות שלי, פרוצה ככל שתהיה, עדיין חשובה לי), והבלוג הזה בכל מקרה קיים יותר מסיבות אידיאולוגיות. זאת המטרה המוצהרת של הבלוג הזה – להראות לכל מי שרוצה לשמוע שאפשר לחיות גם אחרת, ושבמקום להיות תלויים בזבל סוג ב' אפשר גם להכין לבד את אותו דבר ובאיכות גבוהה. פרסום, עם כל הרצון הטוב, הוא לא אחת ממטרותיי.

נ.ב.נ.ב.

מאחר וזה קרה כמה פעמים, אני חושב שעלי לפרסם הבהרה – מדי פעם מופיעים כאן מגיבים שמנסים לפרסם את עצמם. עד כמה שמדיניות התגובות שלי ליברלית, אינני מעוניין לפרסם כאן אנשים שרוצים לקדם את העסק שלהם, בין אם מדובר באנשים המשווקים חומרים להכנת גבינות בבית, תוספי מזון לשרקוטרי, מעשנות מתוחכמות וכיו"ב עזרים (עם כל הכבוד לפרסום אגרסיבי, על דרך ארץ שמעתם?) – וורדפרס מפרסם כאן מספיק פרסומות, ואני לא רואה סיבה לתת עוד במה לכך (והאם אני האדם היחידי שכל הפרסומות האלה עולות לו על העצבים?). אני מאחל לכם בהצלחה, אבל אם לא תיאמתם איתי זה לא המקום לפרסום העסק שלכם. הבלוג הזה הוא על איך להסתדר לבד ממצב כמה שיותר בסיסי, לא על לקנות עזרים מתוחכמים ואז לעשות "תראו מה אני יודע", והוא מעודד יצור ביתי וקנייה מיצרנים קטנים אם אתם מעוניינים שאפרסם אתכם כאן, פנו אלי קודם. לרוב אני מסכים, כל עוד הרעיון תואם את הערכים המתבטאים בבלוג הזה. אין לי סבלנות לפרסום אגרסיבי, מכל סוג שהוא. אני רואה בו גסות רוח לשמה ופלישה מחוצפת למרחב של אנשים אחרים. כל עוד אני מנהל את הבלוג הזה – לא בבית ספרי.