בשבחי אכילת בשר

הפוסט הזה במקור לא תוכנן להיכתב, והפוסט שאמור היה להיות מפורסם בו – מתכונים לדגי ים – נדחה ליום רביעי. הבלוג הזה הוא בבסיסו בלוג אוכל ואין לי עניין להפוך אותו לשום דבר מעבר לכך, אבל לפעמים קורים דברים שמבחינתי חוצים את הגבול. אולי מקומו של הפוסט הזה הוא בבלוג פוליטי, ואכן חשבתי לא מעט זמן האם בכלל יהיה נכון לפרסם את הפוסט הזה, ולבסוף הגעתי להחלטה שכן. יש דברים שצריכים להיאמר, גם אם הדרך היחידה לומר אותם היא דרך קרה ולא הכי מנומסת. מי שקורא כאן יודע שדעתי על הטבעונות איננה חיובית במיוחד, ועיון קצר כאן יראה שכל קשר ביני לבין טבעונות קלוש במקרה הטוב. עם זאת, מה אנשים אחרים אוכלים איננו ענייני – לא אכפת לי מה אדם אחר בוחר לאכול, כל עוד הוא לא מנסה לומר לי מה אני צריך לאכול. לפני שבוע וקצת הלכתי לתומי במרכז ירושלים, ובמקרה יצא לי לעבור בדוכן של איזה עמותה טבעונית שלא ממש טרחתי לבדוק את שמה. בדרך כלל שאני נקלע לדוכנים פוליטיים, לא משנה איזה עמדה, אני מקדיש את מירב המאמצים כדי להסתלק כמה שיותר מהר בלי לפתוח שיחה עם אף אחד. מניסיון, לא משנה באיזה דוכן ואיזה אנשים מדובר, תמיד מדובר במיסיונרים שלא באו לנהל דו שיח אלא כדי לשטוף את המוח לעוברים ושבים. בסופו של דבר הצלחתי להתחמק, אבל לא לפני שדחפו לי איזה עלון ליד, עלון שלא ממש טרחתי לקרוא לפני שכבר הייתי מאוד רחוק. בדיעבד, למזלי הרב לא התחלתי לקרוא אותו ליד אותו הדוכן. הטענות שהופיעו שם היו מלאות במידע רפואי מסולף עד שקרי, וכל זה לצד רטוריקה שהראתה הבנה מועטה מאוד של בעלי חיים ו/או ביולוגיה. ולכן החלטתי להגיב לטענות האלה ועוד הרבה אחרות כאן, והפוסט הבא יוקדש לכיסוח הטבעונות, הן מהפן המוסרי והן מהפן המדעי. ולמה אני עושה זאת? כי נמאס לי מההסתה הטבעונית נגד כל מי ששונה מהם, נמאס לי לשמוע טבעונים משתמשים בלוליינות דמגוגית כדי להמיר את דתם של אנשים לטבעונות, והגיע הזמן לשים סוף לרטוריקת השקרים שהמיסיונרים האלה משתמשים בהם, בפרט בכל הקשור לבריאות. אני אוכל בשר, ואינני השטן בהתגלמותו. אני לא תורם להתחממות כדור הארץ, הדעות שלי היו בעד איכות הסביבה עוד הרבה לפני שזה נהיה מגניב, ואני חי בצורה מאוד אקולוגית. כן, אני אוכל בשר וחי בצורה אקולוגית, הרבה יותר מ99.9999% מהאנשים שמתיימרים לכך ולא אוכלים בשר. אם ישנם מיסיונרים הקוראים את הפוסט הזה, אל תנסו ללמד אותי ואל תטרחו לדקלם לי את המנטרות הטבעוניות – אני בניגוד אליכם טרחתי לבדוק אותן לפני זמן רב, הרבה לפני שמישהו מכם אי פעם שמע את השם "גארי יורופסקי".

נתחיל מהעובדה הבאה – כדי לחיות צריך להרוג. אין מה לעשות, כל דבר שאנחנו אוכלים היה בעברו יצור חי או חלק מיצור חי, בין אם צמח, חיידק, או חיה. מי שחושב שהוא מוסרי יותר כי הוא לא אוכל בשר צריך לחזור וללמוד מה זה מוסר (או לחלופין, לשנן היטב את משמעות המושג "מוסר כפול"), מאחר ואין שום סיבה לחשוב שלאכול צמחים זה יותר מוסרי מלאכול בשר. נכון, בשר יותר מדמם ויותר מזכיר לך שמה שאתה אוכל היה בעברו חי, אבל זה לא הופך את הצמח לפחות יצור חי. במילים אחרות, מי שחושב שלא לאכול בשר זה אקט מוסרי יותר כדאי שיפנים שהדרך היחידה בה אפשר לאכול ולהיות "מוסרי" ולא לאכול יצורים חיים לשעבר היא על ידי עירוי חומרים לדם ונטילת כדורים באופן קבוע, וזה בהנחה שכזה דבר בכלל אפשרי (ומהידע המוגבל שלי ברפואה, זה בלתי אפשרי). אבל כמובן, למה לדבר על זה כאשר במקום להיכנס לדיון פילוסופי רציני על מוסר עם מסקנות לא הכי נעימות אפשר לחרטט על "הפרה שנאנסת למען החלב שאתה שותה", ובדרך גם להפגין בורות מוחלטת לגבי בעלי חיים והדרך בה הם תופסים את העולם וגם להפגין זלזול בנפגעות ונפגעי אונס. אמנם ישנו עניין הסבל של בע"ח, ולפחות נכון לרגע זה, אין עדות רצינית לכך שצמחים מרגישים כאב – ועם זאת, את עניין הסבל בצורת הגידול אפשר לפתור (עוד אחזור לעניין הזה בהמשך). אבל הרג הוא הרג, או כפי שאומרים טבעונים – רצח הוא רצח. גם צמחים הם יצורים חיים, ואם הבעיה היא עם הרג, אז כן, סלט וחלב טופו מהווים רצח לא פחות מנקניקייה.

הקשקוש הזה על אונס של פרות הזה מוביל אותי לנקודה הבאה שלי, נקודה שגם אותה הרבה טבעונים ואנשי זכויות בעלי החיים פשוט לא מבינים, או לא רוצים להבין – חיות הן לא בני אדם, נקודה. חיות אינן בני אדם, הן לא חושבות או רואות את העולם כמו בני אדם, והן לא חוות אותו כמו בני אדם, ואני אומר את זה בתור אחד שגידל לא מעט חיות בחייו, רובן אגב לא כלבים וחתולים. חיות יכולות להיקשר לבעלים שלהן, חיות יכולות להפגין רגשות אחת כלפי השנייה וכלפי חיות ממינים אחרים, אבל אל תאנישו אותן מאחר והן פשוט לא מתוכנתות כמו בני אדם. חיות לא חושבות כמונו ולא חוות את העולם כמונו, וזה לא נכון רק לגבי חיות המחמד היותר אקזוטיות שיצא לי להתעסק איתן, כמו לטאות, חרקים, ומכרסמים, אלא גם לגבי כלבים וחתולים. מי שמשלה את עצמו שחיה היא "אנושית" לא מבין חיות, ואין כאן שום תחום אפור.

פרות סובלות מעינויים יומיומיים. צולם ביער השחור ב2015, זכויות היוצרים על התמונה שמורות לי.

פרות סובלות מעינויים יומיומיים. צולם ביער השחור ב2015, זכויות היוצרים על התמונה שמורות לי.

עכשיו, אחרי שהבהרנו את שתי הנקודות האלה, אפשר לעבור לטענות היחידות של טבעונים שאכן יש להן משקל – תנאי הגידול והשחיטה של בעלי חיים, והעובדה שתעשיית הבשר מזהמת (אם כי זאת יותר בעיה של בשר בקר וכבש, ועם חזיר זאת לא ממש בעיה). תעשיית הבשר היא אכן תעשייה מזהמת, והרבה פעמים השחיטה של בעלי חיים מתבצעת בצורה לא ראויה בלשון המעטה. עם זאת, האם טבעונות היא התשובה היחידה לבעיה הזאת, או שאפשר פשוט לעבור לשיטות גידול נורמליות יותר ושחיטה הומנית?

כדי לענות על השאלה הזאת, צריך קודם כל לשאול האם מדובר בכלל בטענה רלוונטית – או במילים אחרות, האם בני אדם יכולים להסתדר בלי מזון מן החי והאם בנוסף מעבר לתזונה טבעונית יהיה פחות מזהם. מטעמי נוחות, נתחיל מהשאלה הראשונה. למרות הטענות הרגילות של טבעונים על מחקרים שמראים שבשר מסרטן, חלב גורם מחלות, ובכללי שטבעונים בריאים יותר והאדם הוא חיה צמחונית וכיו"ב ססמאות ריקות, אם הטבעונים שאוהבים לפמפם את ה"עובדות" האלה היו גם טורחים לקרוא את המחקרים עליהם הם מדברים (אבל למה להתאמץ שיש דמגוגים מיוטיוב, נכון?) הם היו מגלים שהם נחלקים לשלוש קבוצות עיקריות:

(1) – מחקרים של עמותות טבעוניות – הרבה טבעונים יסבירו שמחקרים בעד אכילת בשר תמיד מוטים מאחר והם מקבלים מימון מתעשיית הבשר, וככל הנראה מה שעומד מאחורי הטענה הזאת היא העובדה שמחקרים של עמותות טבעוניות לרוב נדחים על ידי הממסד המדעי. אני לא הולך להיכנס כאן לשאלה של האם הדחייה הזאת היא על בסיס מדעי (מה שלהערכתי יותר סביר), או נטו על בסיס שיקולים עסקיים של תעשיית הבשר, אבל אני רק אומר שצריכת הבשר שהממסד הרפואי ממליץ עליה לרוב עומדת על אכילת דגים ועוף פעם-פעמיים בשבוע (ובמקרה של דגים פופולריים כמו טונה, דג חרב, ולוקוס, אפילו הרבה פחות מזה), ובשר אדום פעם בשבוע או שבועיים (כמובן, כל הכמויות האלה נכונות בממוצע, והן בהחלט יכולות להשתנות בין אנשים שונים. אחזור לנקודה הזאת בהמשך). זה הרבה פחות ממה שתעשיית הבשר הייתה רוצה שנאמין ונאכל, ולאור זה אני ממליץ למי שמדבר על עניין מימון חיצוני ותעשיית הבשר ללמוד את העובדות וללמוד איך מדע מתנהל לפני שהוא בוחר לדקלם ססמאות. כמובן, מי שמחליט לקבל מחקרים טבעוניים כאמת מוזמן לעשות זאת, אבל המשמעות היא אחת – הוא דוחה את מה שלמדע יש לומר בנושא, ואין כאן "אולי", "בערך", ו"לפעמים". קבלת מחקרים של עמותות טבעוניות כאמת שקולה לדחיית המדע. לבחור להאמין במחקרים מטעם של עמותות טבעוניות שקול לאמונה עיוורת ב"מחקרים" המאששים בריאתנות, "טיפולי המרה", וכיו"ב "תורות מדעיות" ומחקרים המפוברקים במכוון כדי שלא לסתור אידיאולוגיות דתיות (רגע, זה לא מה שטבעונים טוענים שתעשיית הבשר עושה?). אני לא אומר שאין מחקרים ממומנים מטעם חברות תרופות, תעשיית המזון ושאר גופים בעייתיים, ובטח שאני לא אומר שאין רופאים גרועים שמתנהלים לפי תשלומים מחברות אלה, אבל להפריז עד כדי כך בכוח שיש להם כבר גובל בפרנויה. ואגב, זה שהתפרסם מחקר טבעוני בטמקא, או אפילו סיינטיפיק הארץ לא אומר שמדובר במחקר אמיתי, או אפילו שהמחקר שצותת נכון. כבר יצא לי לראות יותר מדי מקרים בהן כתבות "מדעיות" בעיתונים "ברמה גבוהה" מעוותות באופן מוחלט, והנאמר בהן היה גורם למי שביצע את המחקר המקורי להתחלחל. וזה מביא אותי לנקודה הבאה שלי –

(2) – מחקרים מסולפים – כאשר דמגוגים טבעוניים מפנים למחקרים אמיתיים (שזה אומר מחקרים שעברו ביקורת עמיתים ואכן פורסמו במגזינים מדעיים רציניים), הם לרוב מצטטים אותם לא נכון או מסיקים מהם מסקנה לא נכונה. למשל, אם תבדקו את המחקרים למיניהם שמתנגדים לצריכת חלב, לאחר שתסננו את ה"מחקרים" של עמותות טבעוניות תגלו שאותם המחקרים לא מתנגדים לצריכת חלב, אלא אומרים שצריכת יתר של חלב לא בריאה. במילים אחרות, המחקרים האלה לא רק אומרים שאין בעיה עם חלב (אלא אם יש רגישות ללקטוז המעורבת בעניין, מה שאגב לא בהכרח אומר שאי אפשר לאכול גבינה או יוגורט. אה, ולרוב האנשים ממוצא אירופאי לרוב אין רגישות ללקטוז, וכנ"ל לגבי מוצא הודי, ואם אני זוכר נכון, גם אפריקאי), אלא שצריכת חלב במידה היא לכל הפחות לא מזיקה ולכל היותר בריאה, ושאם כבר יש בעיה היא עם צריכת יתר של מוצרי חלב. אבל זה כמובן לא חדש – צריכת יתר של כל דבר איננה בריאה, בין אם בשר, חלב, פירות, סוכר, לחם ואלוהים יודעת מה עוד. וכמובן, לומר שחלב רעיל ולציין מחקר כנ"ל התומך בכך זה פשוט סילוף של הנתונים. זאת הייתה כמובן רק דוגמא – מסיתים טבעונים אוהבים לצטט מחקרים בסגנון גם על בשר, דגים, וכל דבר אחר, זאת מאחר ומדובר טקטיקה אהובה על מיסיונרים – הם מביאים הרבה מחקרים ובונים על כך שאף אחד לא יטרח לבדוק אותם, מאחר והרוב, לא משנה כמה הוא משכיל או חכם, תמיד יעדיף להקשיב לאדם עם הכריזמה מאשר לאמת את הטענות שלו.

ועם זאת, לא כל המחקרים שטבעונים אוהבים לזקוף הם מחקרים מטעם או לחלופין מסולפים, ולעיתים יש שם גם מחקרים אמיתיים, והם מחקרים מהסוג הבא –

(3) – מתאמים סטטיסטיים – מתאם סטטיסטי הוא אחד מהכלים הכי שימושיים של דמגוגים ושאר קשקשנים לקדם אמונות עם מעט מאוד בסיס. לפני שאסביר למה, אני צריך להסביר מעט על כשל סטטיסטי מאוד מפורסם (אך לא מוכר מספיק) הידוע בשם "פרדוקס סימפסון". הדרך המדויקת להסביר אותו תדרוש ממני להסביר כל מעט מונחים בהסתברות שאני לא מעוניין להיכנס אליהם, אז לצורך העניין אני אמחיש את הפרדוקס דרך הסיפור הבא (אמיתי, דרך אגב). בשנות ה70, ארגונים פמיניסטים הגישו תביעה נגד אוניברסיטת ברקלי מאחר, ולטענתן, האוניברסיטה הפלתה בין גברים לנשים בקבלה לתארים מתקדמים. הטיעון היה שמתוך הגברים שהגישו בקשת קבלה, כ44% התקבלו, ומתוך הנשים, רק 35%. לפני שאמשיך הלאה הייתי רוצה לעצור כאן ולשאול את השאלה הבאה – ברור שמדובר בפער די גבוה באחוזי הקבלה. עם זאת בהינתן המידע הזה בלבד, כיצד נפרש את הפער הזה? האם ההבדל בין שיעור הגברים לנשים בהכרח נובע מאפליה, או שאולי ישנן סיבות נוספות לפער הזה? האנשים שהגישו את התביעה לא חשבו יותר מדי על הנושא הזה, מאחר וכאשר בדקו את התפלגויות הקבלה במחלקות ספציפיות, התגלה שלא רק שאין אפלייה, אלא שאפילו התברר שלנשים יש סיכוי מעט גבוה יותר מגברים להתקבל. הסיבה לפער בשיעור הקבלה הכללי הגיעה מסיבה אחרת – נשים, בממוצע, נטו להגיש יותר בקשות קבלה למחלקות ותוכניות בהן הקבלה הייתה הרבה יותר תחרותית לעומת גברים, שלרוב בחרו תוכניות ותארים שהקבלה אליהן הייתה יותר קלה. ואם נכליל את הדוגמא הזאת, הרעיון הוא שהעובדה שישנו מתאם מסוים בין נושאים שונים לא בהכרח מצביע על קשר ביניהם – או בקיצור, "קורלציה לא גוררת סיבתיות". מדובר בכשל מפורסם למדי שחוזר בהרבה תחומים בהם עוסקים במחקרים סטטיסטיים, בין אם בביולוגיה, רפואה, או מדעי החברה. בפרט במקרה השני, פרדוקס סימפסון מהווה אחת הסיבות בגללן רופאים תמיד מבצעים מעקב במתן טיפולים מסוימים, מאחר ופעמים רבות הידע מבוסס על מתאם סטטיסטי (למשל, בחלק מהתרופות הכימותרפיות הידע מתבסס נטו על מתאמים סטטיסטיים). במילים אחרות, כאשר ידע רפואי מתבסס על מתאם סטטיסטי, העובדה שיש התפלגות אמנם נחמדה מאוד, אבל היא לא אומרת איפה המטופל יהיה (אם הוא יהיה) בתוך ההתפלגות הזאת. לפני שאני ממשיך הלאה אני חייב להעיר שאני לא שולל את המתאם הסטטיסטי ככלי, ואני לא רואה במסקנות המתקבלות על סמך מתאמים סטטיסטיים כשגויות בהכרח – לעיתים זה כל מה שאנחנו יודעים ו/או יכולים לדעת, ומספיק פעמים חיים של אנשים הוצלו בשל ידע שהגיע מתוך מתאם סטטיסטי לגבי נושא כלשהו, שלא לדבר שלעיתים יש סיבתיות מאחורי הקורלציה. הבעיה מתחילה כאשר אנשים מתחילים להתייחס למתאם סטטיסטי כשאלה ומסקנה, או במילים אחרות, מחליטים שמתאם סטטיסטי תמיד גורר סיבתיות. למשל, המחקרים שטבעונים אוהבים לציין לפיהם אוכלי בשר חולים יותר בסרטן ולכן "בשר מסרטן". רובם הגדול של המחקרים הנ"ל הם מתאמים סטטיסטיים שמראים שיש תחלואה גדולה יותר של סרטן ומחלות אחרות בין אוכלי בשר. האם זה אומר שאכילת בשר מסרטנת? לא. בשר זה מנעד רחב מאוד של אוכל, רחב מדי אפילו – או במילים אחרות, מתאם סטטיסטי לא עונה על השאלה האם הבעיה נעוצה באכילת בשר, או באכילת עודף בשר, או באכילת עודף בשר אדום לעומת לבן, או באכילת בשר מעובד, וכיו"ב הסברים אלטרנטיביים למתאם, שבהיעדר מידע נוסף תקפים באותה המידה. וזה כמובן במקרה הטוב, בו רק מתבוננים על המתאם – אם מתחילים להתייחס למרחב המדגם ישנן עוד הרבה שאלות שעלולות להתעורר – האם תוצאותיו של מחקר שנערך על גברים הודים השייכים לקאסטה צמחונית ומתרגלים ביוגה 5 פעמים בשבוע תקף לגבי כלל אוכלוסיית גרמניה? האם תוצאותיו של מחקר שנערך על נשים ממוצא סיני דור שני בקנדה החיות בעיקר על בשר חזיר תקפות גם לגבי כלל אוכלוסיית ישראל, שברובה אוכלת בשר כשר ואיננה ממוצא מזרח אסיאתי? האם תוצאותיו של מחקר שנערך על אמריקאים לבנים משכונות מצוקה תקף לגבי גברים במרכז אפריקה? במילים אחרות, מתאמים סטטיסטיים אומרים לנו אך ורק שביחס למרחב המדגם שבחרנו יש התפלגות מסוימת, וזהו (עוד הערה, לגבי הדוגמא הספציפית הזאת – יש מספיק מחקרים, גם הם ככל הנראה מתאמים סטטיסטיים, שמראים שאנשים שאוכלים בשר במידה בריאים לחלוטין, כך שאם כבר יש בעיה עם צריכת יתר של בשר, לא עם אכילת בשר פרופר. עם זאת, מהי "צריכת יתר" ומהי "צריכה במידה" היא גם שאלה שקשה לענות עליה בלי להסתמך על ממוצעים, וככל הנראה התשובה משתנה מאדם לאדם). אמנם מתאמים הם בסיס לבדיקת כל מני שאלות שעולות מהם (למשל, מה הסיבתיות שגורמת למתאם, האם היא בכלל קיימת, האם ניתן להכליל אותה או להרחיב את מרחב המדגם בלי שהתוצאה משתנה יותר מדי, וכיו"ב שאלות מאוד חשובות), אבל צריך להיזהר מאוד כאשר מסיקים מהם משהו, ולהסיק שאכילת בשר לא בריאה בגלל מתאמים סטטיסטיים זאת חד משמעית דרך שגויה להסיק מסקנות. למעשה, לא רק שמדובר בטיעון קש, אפשר גם להפוך אותו ודי בקלות – יש מספיק מחקרים שמראים שצמחונים (כאלה שלא לוקחים תוספי מזון) סובלים יותר, בממוצע כמובן, מדיכאון, חוסר בברזל וכיו"ב בעיות – אם אתם לא מאמינים לי תבדקו בפאבמד ומאגרים דומים של מחקרים רפואיים המכבדים את עצמם (ולא, אתר של תזונאי/רופא עצמאי זה לא מאגר מידע אמין). האם זה אומר שאדם שלא אוכל בשר בהכרח לא בריא? התשובה, כמו שאפשר לצפות, היא לא. האמת היא שבני אדם שונים אחד מהשני, וכל אחד נושא עימו גנטיקה שונה, תנאים סביבתיים שונים, היסטוריה בריאותית וכיו"ב גורמים אשר קובעים את התזונה האידיאלית עבורו. אין חוק אחד לכולם, ולכן כל הכללה בנושא תזונה לרוב תהיה עם המון יוצאים מן הכלל, לא משנה כמה זהירה היא תהיה. בשורה התחתונה, אין נוסחא לתזונה אידיאלית. ישנם ממוצעים, ולא כולם נופלים אליהם. או במילים אחרות, זה שיש ממוצע זה טוב ויפה – זה עדיין לא אומר שאתם תהיו חלק ממנו.

כהערת אגב לגבי מתאמים סטטיסטיים, מחקר סין המפורסם – אולי התנ"ך הטבעוני בנושא תזונה ובריאות – סובל מכשלים רבים, ורובם מורכב מבעיות של מתאמים סטטיסטיים ומרחב מדגם שלא ברור עד כמה הוא מייצג (מיותר לציין, שאף רופא שמכבד את עצמו, למעט אלה שכתבו את המחקר, אימץ את התוצאות). בפעם הבאה שאיזה מסית טבעוני מתחיל לספר לכם על נפלאות "מחקר" סין (שלא פורסם באף מגזין מדעי, ולמעשה, הוא לא מחקר אלא אוסף תוצאות ממחקרים אחרים עם "מסקנות" מצד המחברים), תזכרו היטב לשאול אותו את השאלות הבאות – האם בכלל קראת את המחקרים המקוריים? האם אתה בכלל יודע לקרוא מחקרים מדעיים? האם אתה מבין שמחקר זה קצת הרבה יותר מהאבסטרקט שאתה רואה באינטרנט ושכדי להסיק ממחקר מסקנות יש לקרוא אותו עם הרקע המדעי המתאים? אני חותם לכם שהתשובה תהיה שלילית. אחת הטעויות של אנשים היא שהם מניחים שבימינו "המידע חופשי וזמין", ואין שקר גדול מכך. ישנן כמויות גדולות של מידע באינטרנט, אשר רובו המוחלט פשוט חסר ביסוס. המידע האמיתי, שהוא מחקרים מדעיים שפורסמו במגזינים מדעיים לרוב לא נגיש לקהל הרחב מאחר ו(א) לקרוא את המחקרים האלה עולה כסף והם גם ככה לא הדבר הראשון שיעלה בחיפוש בגוגל (ואל תבנו על וויקיפדיה – הרעיון אמנם נחמד, אבל כאשר כולם יכולים לערוך אמינות היא לא שם המשחק), ו(ב) בלי רקע מדעי מתאים, היכולת להבין את המחקרים האלה בהקשר הנכון היא אפסית. ולא, גם אם בכתבה באתר לחובבי תזונה ישנן הפניות למחקרים זה לא אומר שהן נכונות – יותר מדי פעמים ראיתי כתבות בכל מני אתרים של חובבי מדע שמפנות למחקרים שכתוב בהם דבר שונה לחלוטין. אל תפלו בפח הזה – אם אתם רוצים לשפר את הבריאות שלכם, אין שום הוכחה שטבעונות היא התשובה, וזה במקרה הטוב – במקרה הרע דיאטה טבעונית עלולה להיות אפילו הרסנית.

מהטיעונים האלה, אפשר מהר מאוד להסיק שאין סיבה לקבל את הטיעון שטבעונות יותר בריאה מאכילת בשר. זה לא אומר שהיא בהכרח פחות בריאה, אלא רק שאין סיבה להניח שהיא יותר בריאה. אז כעת נשאל את השאלה – האם כל בני האדם יכולים לעבור לתזונה טבעונית מלאה ללא לקיחת תוספים וכדורים? אם תשאלו מטיף טבעוני ממוצע, הוא יאמר שהתשובה היא כן. אני, חסר השכלה בביולוגיה שכמוני, חותם לכם שהתשובה היא לא! מהדהד. ואיך אני יודע את זה? כי אני יודע שלפחות אני לא מסוגל לעשות את המעבר הזה. במילים אחרות, יש לפחות אדם אחד בעולם שלא יכול לעבור לתזונה טבעונית בלי להסתמך על תוספי מזון, ובהתחשב בעדויות מאנשים אחרים, אני לא לבד, ממש לא לבד אפילו. אני מכיר אנשים שעשו מעבר לטבעונות שלא צורכים שום תוספי מזון שהבריאות שלהם השתפרה בעקבות המעבר הזה, ואני מאחל להם שזה אכן ימשיך כך. לעומתם, אני גם מכיר לא מעט אנשים שעשו מעבר לטבעונות לפי כל הכללים וחזרו לאכול בשר בהוראת רופא. לטעון שכל בני האדם יכולים לבצע מעבר חלק לטבעונות זה פשוט לשקר במצח נחושה, והייתי אפילו אומר שזה גובל פגיעה בבריאות הציבור. אל תשלו את עצמכם – זה שאתם מכירים הרבה טבעונים שלהם טבעונות עזרה (וגם זה תחת ההנחה המאוד אופטימית שאין שום נזקים מצטברים אשר יבואו לידי ביטוי בעתיד) לא אומר שטבעונות תהיה בריאה עבורכם. אם אתם מחליטים לבצע מעבר לטבעונות, תתייעצו קודם עם רופא, ועדיף אחד שלא מסונף לעמותות טבעוניות. ולא, דיאטניות הן ממש לא תחליף מתאים לייעוץ רפואי מקצועי (הידעתם שהדיאטניות היו אלה שקידמו בעבר את המרגרינה ושומן הטרנס כ"אלטרנטיבה בריאה מהצומח" לחמאה?). יש אנשי מקצוע שלמדו הרבה שנים כדי להגיע לאן שהגיעו. הם נשמעים לי קצת הרבה יותר אמינים מאושיות יוטיוב.

אווזים ותרנגולות הסובלים מחיי סבל של עינויים יומיומיים, צולם ביער השחור, 2015. כל זכויות היוצרים על התמונה שמורות לי.

אווזים ותרנגולות הסובלים מחיי סבל של עינויים יומיומיים, צולם ביער השחור, 2015. כל זכויות היוצרים על התמונה שמורות לי.

אז לא, במקרה הטוב אין שום הוכחות שרוב בני האדם יכולים להפוך לטבעונים, ובמקרה הרע מדובר בשינוי בלתי אפשרי. אז אם כך, האם אפשר לגדל ולשחוט חיות בתנאים הומניים, והאם אפשר לבצע רפורמה בתעשיית המזון שתהפוך אותה ליותר ידידותית לסביבה? התשובה לטענה הראשונה מאוד פשוטה ומאוד קצרה – אפשר לגדל חיות בצורה הומנית ואפשר לשחוט אותן בצורה הומנית, זאת פשוט שאלה של רגולציה מתאימה ושום דבר מעבר. ועכשיו, אחרי שכיסינו את הנקודה הזאת, הגיע הזמן להתייחס לטענה השנייה. לפני שאני ממשיך הלאה, אומר זאת במפורש כעת – טבעונות לא אקולוגית יותר מאכילת בשר. כמה תעשיית המזון ידידותית לסביבה היא פונקציה התלויה בעיקר באיך התעשייה מתנהלת, ופחות במה שהיא מייצרת. מגדלי חיות לבשר וחלב יכולים לעשות זאת באופן אקולוגי כמו שגידול צמחים אורגניים יכולה להיות הרסני לסביבה (כן, הנה עוד מיתוס שכדאי לנפץ – ירקות אורגניים אולי יותר ידידותיים לבריאותם של בני אדם, אבל לא בהכרח לסביבה). אין כאן שחור ולבן, ומעבר גלובלי לטבעונות לא יפתור את תחלואי איכות הסביבה אם שיטות הגידול לא ישתנו יחד עם המעבר הזה. במילים אחרות, אם המשאבים המוקצים היום לגידול בשר יוקצו בעתיד לגידול צמחים למאכל המצב לא בהכרח ישתפר, ואני יכול לחשוב על מספיק סיבות בגללן הוא אפילו יהיה גרוע יותר, כמו דישון, שחיקת אדמה, רמה ירודה של תוצרים שצריכים לענות על ביקוש הולך וגואה, הדברה (גם אקולוגית), תוספי מזון, וכיו"ב מזיקים שמתחייבים בתעשייה המספקת מזון לפי דרישותיו ההולכות ותופחות של השוק. למה? כי ברגע שמזון הופך לתעשייה הוא צריך לעמוד במכסות מסוימות, לספק דרישות מלקוחות, וכיו"ב. כדי לגדל מזון באופן ידידותי לסביבה צריך לעשות זאת בשטח קטן ולהגביל את התוצרת, וזה לא דבר שתרבות הצריכה, שהיא בפועל מה שמכתיב את סדר היום של תעשיית המזון, תאפשר. זה לא משנה אם מדובר בבשר או צמחים – הבעיה היא בשיטה, לא בתוצרים שלה, ומי שרוצה לעזור לסביבה צריך להילחם בשיטה, לא לנסות לתמרן את השוק.

אז לסיכום, לא, טבעונות לא תציל את העולם, לא ברור עד כמה (אם בכלל) היא תעזור לבריאות שלכם, ואין שום דבר יותר מוסרי בבחירה באורך חיים טבעוני. אם באמת אכפת לכם מבעלי חיים ומאיכות הסביבה טבעונות היא דרך נוחה וקלה אך שגויה. לעומת זאת, יש הרבה יוזמות ושינויים שאתם יכולים לבצע בחיים שלכם, to name a few, שיהפכו אתכם להרבה יותר אקולוגיים –

(1) תלחצו על הנציגים שלכם בעיריות להקציב שטחים ירוקים. תעודדו יוזמות אקולוגיות. תדרשו מהממשלות שלכם לקדם תשתיות של אנרגיה ירוקה (הידעתם שבארץ מערימים קשיים על חשמל סולרי בגלל הלובי של חברת החשמל? משום מה יש לי הרגשה שאותם האנשים שמקדמים את הטבעונות בלהט שייכים גם למחנה המתנגדים לרפורמה בשוק האנרגיה בארץ מתוך שיקולי "כוח לעובדים" או טיעון גנרי אחר בסגנון). וכן, מיחזור זה הרבה יותר מלהשתמש מחדש בשקיות פלסטיק משומשות או לזרוק בקבוקים למיכל איסוף.

(2) תשתדלו להכין מאפס את האוכל שלכם ותצמצמו את התלות שלכם בתעשיית המזון, וזה לא משנה אם מדובר בסטייק או בטופו. כמו שנאמר קודם, הבעיה היא לא האוכל, אלא התעשייה. אל תנסו להשתלב בשינוי מבחוץ, תובילו אותו מבפנים.

(3) תגרמו לנציגים שלכם בכנסת לחוקק תקנות וחוקי רגולציה שיקבעו תנאי גידול ושחיטה הומניים ואקולוגיים לבעלי חיים. כן, אמנם זה יעלה את מחירי הבשר (בפרט הבשר הכשר או החלאל), אבל חיות שמחות יותר שחיו חיים טובים יותר הן חיות טעימות יותר ובשרן בריא יותר, וזה בלי לדבר על כך שגידול פחות בשר בתנאים טובים ובכמות מוגבלת הרבה יותר ידידותי לסביבה. אה, ובניגוד למה שאוהבים לומר, רעייה באחו יכולה גם לעזור לסביבה, הכל שאלה של מינונים.

(4) תקנו ירקות ופירות מיצרנים קטנים שאכפת להם מאיכות התוצרת שלהם. תקנו בשר רק מקצביות קטנות שדואגות לאיכות הסחורה שלהן – לקצב שאכפת מאיכות הבשר שהוא מוכר יהיה בשר שגודל כמו שבשר צריך לגדול ונשחט באופן הומני – כמו שנאמר קודם, לחיה שחיה חיים טובים תמיד יש טעם יותר טוב. זה אמנם עלול להיות יקר יותר, אבל האיכות גבוהה פי חמש וכך גם הערכים התזונתיים.

(5) תאכלו את כל החיה – האיברים הפנימיים (האכילים מביניהם – מוח, למשל, לא מומלץ לאף אחד) אולי פחות פופולריים, אבל הם אכילים בדיוק כמו סטייק, ואם החיה גם גודלה בתנאים נאותים הם גם יהיו מזינים מאוד. אחת מהבעיות הגדולות שלנו במערב היא בזבוז מזון – אם אתם רוצים להיות חלק מהפיתרון תלמדו לבזבז פחות, ולאכול איברים פנימיים זאת דרך מצוינת להתחיל. כבד, לבד, כליות, שקדים, מעיים, עצמות, לשון וכיו"ב הם נתחים אכילים לחלוטין ואין שום סיבה להימנע מהם, בפרט שכאשר הם מגיעים ממקור איכותי. תחשבו לבד האם זה נכון לשחוט פרה רק עבור הסטייקים בלי להשתמש ב40% מהחומר האכיל בה. ועוד משהו בנושא זה – אכלו יותר בשר חזיר, ארנבת, וחלזונות. כל הבשרים שציינתי הרבה יותר ידידותיים לסביבה מבקר וכבש שדורשים הרבה משאבים, ובהתחשב בתנאי הגידול בישראל, הייתי אומר שהם עדיפים גם על עוף. וכמובן, אם אתם יכולים לגדל תרנגולות בגינה לביצים ובשר, זה אידיאלי.

(6) אם אתם יכולים להשקיע זמן בכך, תלמדו לגדל לבד את הירקות שלכם, תלמדו לעבד לבד את הבשר שאתם אוכלים, לנקות דגים, להתסיס חמוצים, אלכוהול, להכין גבינות, וכל דבר אחר שאתם יכולים לעשות לבד. זה הרבה פחות מסובך ממה שזה נשמע, וככה אתם גם יכולים לצמצם את התלות שלכם בתעשייה שהיא מזהמת לכל דבר ועניין. כמו שנאמר קודם – במקום לרכב על הגל תנסו להוביל אותו בעצמכם.

(7) תעודדו את השלטונות להכריז על עוד שמורות טבע (הידעתם שרק 2% משטח העולם מוגדר כשמורות טבע?), עונות ציד, ואזורים ועונות האסורים לדיג, ותעזרו לשלטונות לאכוף נהלים בנושא. כן, אין מה לעשות, לפעמים להלשין על אדם שעובר על החוק זה הדבר הנכון לעשות, גם אם הפרנסה שלו או שמו הטוב נפגעים בדרך. העולם יהיה מקום הרבה יותר טוב אם "תלשינו" על אדם שפוגע בסביבה מאשר אם תעלימו עין ותהפכו לטבעונים.

(8) תבררו שהמוצרים שאתם קונים מגיעים ממקורות ידידותיים לסביבה (ואני לא מדבר רק על מזון – יערות הגשם לא כורתים את עצמם) – ניסויים בבע"ח בתעשיית התרופות הם רוע הכרחי (כן, נכון לרגע זה, הכרחי. אין אלטרנטיבה לניסויים האלה, נקודה), בעוד שהרוע של החרבת הריאות הירוקות של כדור הארץ וזיהום האוויר לא הכרחי ומסוכן הרבה יותר. משום מה אני שומע יותר מדי טבעונים שמתנגדים לניסויים בבע"ח ומתעלמים מיערות הגשם.

כל ההצעות האלה ועוד הרבה אחרות הן הצעות שידרשו מכם לעבוד ולהזיע, והן בהחלט לא קלות כמו מעבר לטבעונות או אמונה עיוורת בגורו מיוטיוב, אבל הן הדרך הנכונה והלא פופוליסטית. בתור אחד שמעבד חלק לא קטן מהבשר שלו, אני מודע לעובדה שבשר מגיע מיצורים חיים. אני רואה אם הדם והוורידים כאשר אני מנקה לב של פרה לבישול, אני שם לב לאיברים הפנימיים כאשר אני חותך את הבטן של הדג, ואני מרגיש את הטעם המתכתי של כאשר אני אוכל נקניקיית דם או כבד. אני מודע היטב לכך שכל מה שאני אוכל היה בעברו יצור חי, לא מוצר דומם על המדף בסופרמרקט, ואין לי בעיה עם זה, ואין לי גם שום בעיה לראות הרבה דם ושחיטה של בעל חיים, כל עוד היא מתבצעת בהומניות ולא הופכת לאורגיה של אלימות (ולמי ששואל, כן, אפשר לראות היטב על הבשר אם השחיטה בוצעה כראוי או לא, אז חדל קשקשת). פעמים רבות אני אף מתעקש לקבל לידי את הבשר שאני קונה כמה שפחות מעובד, כדי שאני אוכל לחלוק את הכבוד האחרון לחיה וכדי שתמיד אזכור מאיפה מגיע האוכל שלי. ועם זאת, אני מודע לכך שאני יוצא מן הכלל, ושיש אנשים שקשה להם לראות דם, וקשה להם עם הידיעה שנשפך דם עבור הסטייק שלהם, ואני מכבד את הבחירה שלהם להימנע מאכילת בשר. עם זאת, אני לא מכבד ולעולם לא אסכים לכבד מיסיונרים המפיצים תורה נבובה המקודמת על כנפי הבורות, בפרט כאשר הם לא מהססים להשתמש בשקרים ומניפולציות על הקהל שלהם – גם אם הם חושבים שהם נלחמים למען מטרה טובה, אמצעים שכאלה לעד יהיו טמאים בעיני. צריך לזכור שאכילת בשר היא חלק מהטבע של לא מעט אנשים, ולנסות להתכחש בכוח לטבע הזה לא ישנה את העולם, לפחות לא לטובה. לעומת זאת, שינוי הרגלי הצריכה וצמצום התלות שלנו כחברה בתעשיות מזהמות דווקא כן.

מודעות פרסומת

6 מחשבות על “בשבחי אכילת בשר

  1. כל הכבוד על הפוסט המעמיק והמנומק! אני חוששת ששטופי המוח ("מוגלה, רעל, וסת של תרנגולת…") לא יטרחו לקרוא או לנסות להבין. ככה זה עם דתיים פנאטיים.
    למרות המסיונרים, חשוב לחזור ולהדגיש שהאנושות צורכת מזון מן החי לא בגלל שהיא רעה מיסודה, אלא כי כולנו חיות בשרשרת המזון. אכן צריך לפעול למען גידול יותר חופשי ולהמתה (כן, אין בי "חמלה") יותר הומנית, אבל בזה מסתכם הסיפור.
    דרך אגב, מנסיון עם די הרבה לקוחות שלי אחרי 4-5 שנים של טבעונות hard core, הם פתאום מגלים שהם זקוקים למזון מן החי. במיוחד בולט הדבר אצל נשים בהריון. רובם מאוד מתביישים בזה בהתחלה, אבל זו בהחלט תופעה שאני רואה אישית בשטח.

  2. פינגבק: שוק הפליאו | עוף זה ציפור ופרה זה חיה

  3. פינגבק: לאכול ברובע החמישי – מהדורת ראש השנה, או "שנהיה לראש ולא לזנב" | עוף זה ציפור ופרה זה חיה

  4. תודה רבה, רק עוד פרט – יש אתר שעוסק בהנגשת מאמרים מדעיים כך שלא תצטרך לשלם – לעיתים הרבה כסף – כדי לקרוא מאמרים מדעיים. יש על העניין ויכוח, אני לא הייתי שולל את הטענה שלהם על הסף – בקיצור, להנגיש ידע. קוראים להם
    Sci-Hub
    עלה ופרח

  5. הי! מחבבת מאוד את הבלוג. רק רציתי לומר שאני דתייה וגם טבעונית (הרגשתי שטבעונות מסייעת לי לאורח חיים בריא יותר).
    מסכימה איתך מאוד בנוגע להסברה אגרסיבית ומוגזמת, וכתבת מעניין מאוד על הצעדים שעדיף לעשות כדי לשמור על הסביבה. יישר כח.
    חשוב לי רק לצוץ פה כדי לציין שלא כל הדתיים, או כל הטבעונים, הם ישר פנאטים או מיסיונרים. מאמינה שדבר ראשון עלינו לכבד את האחר, וצר לי שבשל חוויות אישית אתה (ואחרים) חווים אחרת.
    תוכן מצוין בכל מקרה, תודה לך!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s