פירות יער, חלק א' – אגס סורי

SAMSUNG CAMERA PICTURES

חמישה קבין של טעם ירדו אל צמחי הארץ. ארבעה לקחו פירות היער מארצות הקור, והנותר התחלק בין כל השאר. האמת היא שזה לא ממש מדויק – הטענה הזאת נכונה, תחת ההנחה הנוספת שאנו מדברים על פירות שניתן לקטוף ולאכול ישר מהצמח. מדובר בהנחה יותר מדי חזקה – רובם הגדול של פירות היער אינם אכילים במצבם הטבעי. זה לא שהם רעילים או משהו (טוב, יש פירות יער שבהחלט יכולים להיות רעילים ודורשים בישול לפני, אבל לא זאת הנקודה), זה שהם, ובכן, פשוט לא טעימים. זה עוד לא אומר שאי אפשר להפוך אותם למשהו טעים – אבל זה כן אומר שלקטוף אותם ולאכול ישר מהעץ זה לא רעיון טוב, לפחות מבחינה קולינרית.

הפוסט של היום הוא על פרי שכזה – האגס הסורי, עץ פרי שפחות או יותר מבשיל בזמנים אלה, או נמצא לקראת סוף עונתו (תלוי איפה אתם בארץ מן הסתם, ומה הטמפרטורות). כמו שהשם מרמז, האגס הסורי הוא סוג של אגס, וניתן למצוא אותו באיזורים הרריים ברחבי הארץ. הפרי שלו בעל דמיון מוגבל (מאוד לאגס), הן מבחינת המראה והן מבחינת הטעם – למעשה, הייתי אומר שהוא מזכיר הרבה יותר תפוח ירוק, הן במראה והן בטעם, אשר אגס רגיל, והדבר היחיד בו שאכן מזכיר אגס הוא הגוון האדמדם מעט שניתן למצוא על אחד מצדדיו של הפרי (דבר שלמרבה הצער, לא נתפס היטב בתמונה). הטעם של האגס הזה איננו מוצלח במיוחד – הוא יותר חולי, יותר חמוץ, ויותר קשה מבן דודו האירופאי, והוא אף פעם לא מבשיל במלואו. למעשה, גם בשר הפרי הבשל יכלול חלקים קשים. כאמור, כמו תפוח ירוק חמוץ רק עם מרקם פחות מוצלח. אגב, אני כן חייב לציין שהעובדה שהפירות שאני מצאתי אינם נראים "אגסיים" במיוחד לא בהכרח מחייבת – זה בהחלט מאפיין שיכול להשתנות בין עצים, ומאחר ועצי האגס הם עצים ולא עשבים חד שנתיים (או במילים אחרות, לא הייתה לי סיבה לחפש עוד מקורות לפרי), יכול להיות שהעצים שאני פקדתי פשוט מפיקים פירות בעלי צורה מוזרה. הם גם לא גדלו בטבע אלא בגינה של מישהו (נקטפו באישור, כמובן), אבל עדיין.

מה עושים עם האגס הסורי? ובכן, בד"כ השימוש החקלאי בהם הוא הרכבתם עם אגסים שכן מספקים פרי אכיל. אבל, אפשר גם אפשר לאכול את פירותיהם, והם בהחלט מספקים תוצאה מוצלחת ביותר לאחר בישול (שימו לב שלפעמים צרעות מטילות ביצים בפירות, ופירות שכאלה אינם ממש ראויים למאכל). הבישול שלהם שובר את בשר הפרי ואמנם איננו יוצר תוצאה אסתטית במיוחד, אבל הם בהחלט מוצלחים למדי לאחר הבישול. עם זאת, כן מומלץ להוסיף להם סוכר ו/או דבש – אחרת הם פשוט יהיו חמוצים מאוד, וזה לא משנה מה תעשו איתם. המתכון הבא הוא מתכון די קלאסי ודי פשוט לאגסים מבושלים – לשלב אותם יחד עם גבינה כחולה. כמובן שהוא יעבוד גם עם אגסים רגילים, אך במקרה זה מומלץ לשים לב לזמן הבישול ולהפחית בכמות הסוכר.

אה, ודבר אחרון, לפני שאני שוכח – האגס הסורי הוא צמח מוגן, כלומר, אסור לעקור אותו או לקטוף את עליו, וחל איסור חמור על מסחר בלתי מורשה בו או בפירותיו (ולמען הסר ספק, אני ממש לא מעודד זאת בקריצת עין – בניגוד לאחרים, כותב בלוג זב רואה פגיעה בערכי טבע מוגנים בעין מאוד שלילית). ובנוסף לזה, אל תקחו מעבר ל10% מהפירות שעל העץ – תנו לעוד יצורים חיים לאכול מפירותיו. הם, בניגוד אלינו, על ידי כך גם עוזרים לו להתרבות.

SAMSUNG CAMERA PICTURES

מרכיבים – ל2-3 מנות ראשונות

עשרה אגסים סוריים בינוניים-גדולים, חצויים

40 גר' גבינה כחולה חריפה ושמנה

כוס דבש או סוכר

750 מ"ל יין לבן מתוק*

2 מקלות קינמון

3-4 ראשי ציפורן

4 תרמילי הל ירוק, מרוסקים

מעט צנוברים

מעט שמן זית

*או לחלופין, יין דבש.

הכנה

מביאים את היין יחד עם הדבש והתבלינים לרתיחה בסיר גדול מספיק, ומוסיפים את האגסים החצויים. מכסים את הסיר וממשיכים לבשל בחום נמוך כ20 דקות עד חצי שעה, או עד שהאגסים התרככו (הם עלולים להתפוצץ מעט, אל דאגה).

לאחר תום הבישול מוציאים את האגסים מהנוזל (אל תשפכו אותו! אתם יכולים לצמצם אותו לסירופ נהדר ולהגיש אותו יחד עם האגסים או סתם לשתות אותו כמו שהוא), ומסדרים מעל כל אגס חתיכת גבינה כחולה ומעט צנוברים. מסדרים בתבנית ומזלפים מעט שמן זית מעל, ומכניסים לתנור ל10 דקות ב180C. מגישים מיד.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s