עוגת פלאן וסמבוק שחור

פירות סמבוק שחור על העץ, התמונה באדיבות גוגל (מתנצל, מכל ההתלהבות שכחתי לצלם בעצמי). שימו לב כיצד הענפים האדימו.

לפני שנים רבות חיה לה אלמנה בבקתת עץ בקרחת יער מבודדת. לאותה האלמנה היו שתי בנות, האחת בת חרוצה וחורגת אשר ביצעה את כל את כל עבודות הבית, והשנייה, בתה האמיתית של האלמנה, אשר הייתה מועדפת עליה – ובשל כך בתה השנייה גדלה להיות עצלנית.

יום אחד, הבת החרוצה טוותה בפלך ודקרה את ידה, וכך הפלך כולו התלכלך בדמה. הבת לקחה את הפלך איתה אל הבאר ושאבה מים, אך ברגע בו עמדה לנקות את הפלך נפל האחרון אל הבאר. הבת החרוצה חזרה לביתה בבכי, ואמה החורגת אמרה לה שעליה לדלות את הפלך בחזרה.

וכך הבת החרוצה חזרה אל הבאר, אך מאחר והיא לא ידעה כיצד להוציא את הפלך היא קפצה פנימה. בהתחלה הכל היה חשוך, ופתאום היא התעוררה באחו ירוק. בעודה הולכת באחו היא ראתה תנור, וקול היוצא ממנו בזעקה – היא פתחה את התנור והוציאה ממנו כיכרות לחם, רגע לפני שנשרפו. לאחר מכן היא ראתה עץ תפוחים אשר כרע תחת נטל פירותיו, והתחנן בפניה שתורידם ממנו. הנערה נענעה את העץ, וכל התפוחים נפלו ממנו. לאחר מכן היא הגיע לבקתה קטנה, בה ישבה אישה מבוגרת. הנערה נבהלה, אך הזקנה הרגיעה אותה – "אני היא גברת הולה. אין לך מה לפחד, אם תעזרי לי בביתי תוכלי לחזור לביתך. כעת, אנא הציעי את מיטתי כך שהשלג יוכל לרדת בעולמך". כך הנערה החרוצה נשארה מספר ימים בביתה של גברת הולה ועזרה לה בכל אשר ביקשה, ובאמת לאחר מכן הנערה חזרה לביתה עם הפלך האבוד ועם זהב רב.

כאשר האלמנה שמעה את הסיפור, היא שלכה גם את בתה העצלנית אל הבאר. כמו אחותה גם היא הכתימה את הפלך בדם וקפצה עימו לתוך הבאר, וגם היא התעוררה באותו האחו. אך כאשר היא עברה ליד התנור היא העדיפה שלא להוציא את הלחם הנשרף. "מדוע לי?" חשבה. כאשר עברה ליד עץ התפוחים לא נענעה אותו ולא הסירה ממנו את פירותיו, מאחר ולא רצתה להתלכלך. וכאשר הגיעה לביתה של גברת הולה גם היא החלה לעבוד עבורה – ביום הראשון היא עבדה בחריצות, אך לאחר מכן החלה להתעצל, וגברת הולה שחררה אותה בחזרה לביתה. אך ברגע בו חצתה את השערים בין העולם התחתון לבין עולם בני האדם נשפך עליה דלי מלא זפת, וכתמיו לא ירדו ממנה מאז ועד עצם היום הזה.

20171122_143215

אנחנו בארץ לא התברכנו בעודף פירות יער. למעשה, הייתי אומר שבכל מה שקשור לפירות יער ישראל היא בין המקומות הפחות מוצלחים – אין מה לעשות, פירות יער זה עניין של אקלים, או אם לדייק, מים, וישראל היא מדינה יבשה שרק הולכת ומתייבשת. אולי אני אדם של פירות יער אירופאיים יותר ואולי סתם המיקומים שלי לא מוצלחים ועלי להחליפם (ויסלחו לי כולם, אני את המיקומים שלי לקטיף לא מתכנן לחשוף בזמן הקרוב), אבל למרות מה שהרבה לקטים אחרים חושבים אני פשוט לא מבין ממה ההתלהבות מרוב פירות היער הילידיים. רובם יבשים ואין להם שימוש, לא לאלכוהול ולא לשום דבר שבאמת מעניין אותי. אני מתנחם שבינתיים אני יכול להרשות לעצמי לנסוע בסתיו ולקטוף פירות יער ופטריות באירופה, וגם ככה כרגע אני משתעשע ברעיון של לעבור לחו"ל לצרכי עבודה מתישהו בעתיד.

בין פירות היער הבודדים שאני יכול לאתר גם באירופה וגם בארץ נמצא העוזרר החד גלעיני, Cretaegus monogyna (ותסלחו לי, אני לא רואה בפטל הנחות שיש לנו בארץ פטל הראוי לליקוט. מי שחושב שאפשר להשוות בין מה שיש כאן לפטל השחור האירופאי, ובכן…), ולפני שבוע גיליתי שגם הסמבוק השחור ביניהם. כן, אני יודע, פרסמתי כאן בעבר פוסטים על פרחי הסמבוק השחור, ומדובר בעץ מאוד פופולרי בגינות נוי וככל הנראה הוא גם ברח לטבע באי אילו מקומות. ועם זאת, לא ממש יצא לי לראות עץ סמבוק שחור שפרחיו התפתחו לפירות בסופו של דבר. כבר מספר שנים שאני מחפש ופשוט לא מוצא, וכבר די התייאשתי. ככל הנראה זה עניין של טמפרטורה – באירופה פירות הסמבוק מופיעים באוגוסט-ספטמבר, כאשר הסתיו מתחיל. בישראל כמובן שהתאריך הזה… לא מתאים, ועדיין – לא ראיתי עצי סמבוק עם פרי גם בזמנים מאוחרים וקרים יותר. עד אשר לפני שבוע פתאום ראיתי.

אמנם גברת הולה לא מציעה את מיטתה בישראל לעיתים קרובות, אבל כמו הבאר אשר בסיפור, עץ הסמבוק השחור נחשב כפתח לעולמה. המעשייה שמובאת למעלה היא אגדה מהמאה ה18-19, אשר נאספה על ידי האחים גרים, אך גברת הולה, Frau Holle (או לעיתים, "הולדה" – Frau Holda), היא דמות עתיקה בהרבה. האזכורים הראשונים לאלה בעלת שם דומה מגיעים מהתקופה הרומית, בה מופיעים לוחות עם שמה של אלה בשם "הלודאנה", שאת מקומה בפולחן של השבטים אשר חיו באיזור הריין ניתן רק לשער. מהמיתולוגיה של השבטים הגרמאניים ביבשת נותרו רסיסים מעטים, לרוב בדמות אגדות כפי שתוארו מקודם – התיעוד הרציני היחידי של המיתולוגיה הגרמאנית מגיע מסקנדינביה, וסיפורים אלו נכתב בין המאה העשירית לחמש עשרה. שם העניינים הופכים למעניינים יותר – ישנן מספר אלוהויות עם שם דומה ל"הולה", המפורסמת ביותר מביניהן היא "הל", Hel, אחת מצאצאיו של לוקי, שנוא נפשם של האלים.

הל, כפי ששמה רומז, הייתה אלת העולם התחתון, ולהיכלותיה הגיעו אלה שלא זכו להיכנס להיכלותיו של אודין בואלהאלה, כלומר, אלו שלא מתו מות גיבורים בקרב (ואכן, שמה הוא המקור למילה המודרנית Hell). טיבה מעט לא ברור – אין ספק שמדובר היה באלה, ועם זאת, בזמן שבחלק מהתיאורים ממלכתה מתוארת כסתם ממלכה, באחרים היא מתוארת כבר כמקום של עינויים וסבל, בדומה למיתוס הנוצרי (ובהתחשב בכך שרוב הסיפורים הללו נכתבו על ידי נוצרים ששמעו אותם יד שנייה ושלישית, זה גם לא אמור להפתיע), ובאותם סיפורים היא אף מתוארת כמפלצת שרק חצייה אדם, וחצייה השני הוא גופה מרקיבה. עם זאת, דמות נוספת שניתן לקשר לגברת הולה היא דמות בשם Hlodhyn, אך זה לא היה שמה היחידי – שם נוסף לאותה הדמות, באנגלית מודרנית, היה Earth, מה שמסתדר היטב עם התיאור של גברת הולה כאלה אשר מביאה את הגשם והשלג על הארץ.

באשר לאגדות הגרמניות על גברת הולה, הן מסבכות את הסיפור – בהן גברת הולה לעיתים מתוארת כשרת השאול, אך גם לעיתים כאשתו של גודאן, שמו הגרמני של אודין, ראש האלים. אם הל באמת החלה כאלה הנשית הראשית של הפנתיאון הנורדי, כאשר החלו התיעודים ההיסטוריים בסקנדינביה היא כבר מזמן ירדה ממעמדה הרם. האלה הראשית בפנתיאון זה ואשתו של אודין היא פריג, ולא ברור איזה ממאפייניה של הולה, אם בכלל, היא אימצה (ובהתחשב בכך שככל הנראה היה בה אלמנט מסוים הקשור לפוריות, חלק מהמאפיינים הנ"ל סביר שנמצאים שם). לאחר התנצרותה של אירופה זכרם של האלים הישנים אמנם נמחק – אך כאלת פוריות המיטיבה עם החקלאים ועם הנשים, זכרה של הולה/פריג/הולדה נשמר באגדות ופולקלור. ואם יש צמח אחד אשר קושר אליה הוא עץ הסמבוק, ואם לדייק, הסמבוק השחור.

עצי הסמבוק (Sambucus spp) הם משפחת עצים-שיחים הגדלים ברחבי אירופה הקרה יותר, ומניבים פרי, ומתוכם פירות הסמבוק השחור – Sambucus nigra – נחשבים אכילים (עם זאת, ישנן שמועות שגם פירות הסמבוק האדום אכילים – נגיע לכך בהמשך). אם תשאלו אנשים עליהם הדעות יהיו חלוקות – חלק יהללו אותם ואת פירותיהם, ואחרים יוקיעו אותם כרעילים עד מוות (ואני יודע את זה, שאלתי מספיק אנשים שגדלו עם העץ הזה בנוף ילדותם), והאמת היא ששני הצדדים צודקים בדרכם. פירות הסמבוק אכן רעילים למדי, ובמצבם הטבעי הם מכילים חומרים אשר מתפרקים במערכת העיכול שלנו לציאניד. בנוסף, הם גם מפרישים חומרים הזייתיים לאוויר הסובב, מה שנותן משנה תוקף לאגדה לפיה מי שירדם תחת הסמבוק בערב הראשון למאי יתעורר למראה מלך העלפים ופמלייתו. עם זאת, תחת העיבוד הנכון פירות הסמבוק גם אכילים – החומרים הרעילים שבהם מתפרקים בחום. ואגב, מי מכם שזוכר את השם "סמבוק שחור" מפוסטים קודמים כאן לא טועה – זהו בדיוק הצמח שכתבתי בעבר, יותר מפעם אחת, על בישול עם פרחיו. אך כל פרח מסתיים בפרי, והנה אנחנו כאן.

קל להבין כיצד צמח דואלי שכזה, אשר מצד אחד יכול להרוג ומצד שני יכול להזין, נהפך לסמלה של אלת העולם התחתון. כמו הסמבוק השחור, כך גברת הולה היא אלה דואלית. אליה מגיעים לאחר המוות, אך היא גם יכולה להעניק שפע ולהמטיר גשמים על האדמה ובכך להזין אותנו. ואכן, בגרמניה, אנגליה, ודנמרק עצי הסמבוק מקושרים לדמות נשית, "אם הסמבוק" בתרגום חופשי (וככל הנראה מדובר היה באספקט כלשהו של הל/הולה), אשר שוכנת בתוך עץ הסמבוק ומאכלסת את גזעו, וחובה לבקש ממנה אישור לפני שקוטפים מפירותיו או גוזמים מענפיו. השיוך הזה של עץ הסמבוק עוות על ידי מיסיונרים נוצריים, שהציגו את האלים הישנים כשדים ומפלצות – וכך ניתן למצוא אגדות לפיהן עץ הסמבוק מסמל את המכשפות, ושהוא משנה צורתו למכשפה בלילות מסוימים בשנה, כמו האגדה הבאה – לפני שנים רבות היה איכר אנגלי אשר הלך לאסוף עץ לבעירה, וראה עץ סמבוק. הוא לקח את גרזנו והוריד מספר ענפים, וכאשר חזר לכפר ראה מכשפה עם פצעים על זרועותיה. ולמרות המוניטין ה"אפל" במקצת של עצי הסמבוק השחור, בכל רחבי אירופה, גם הלא גרמאנית, ענפים של עץ הסמבוק נתלו ונלבשו כקמיעות להגנה מפני כוחות מרושעים למיניהם. אה, והאם הזכרתי שלגרגרי הסמבוק שימוש ברפואה מסורתית (ומודרנית) כתרופות נגד שפעת? כאמור, עץ מרפא והורג בעת ובעונה אחת הראוי להוות את משכנה של גברת הולה.

2017-05-08 19.04.48-3

אז מה לסמבוק ולמדינת ישראל? מעט מאוד. מדובר בעץ שהגיע לכאן לנוי, וברח באי אילו מקומות והתאקלם בהם (ועדיין, האקלים המקומי מקשה עליו להתפשט יותר מדי). הסיבה שהעץ הזה ברח פשוטה למדי – ציפורים *מאוד* אוהבות את הגרגרים שלו, והם מבשילים לאורך תקופה ארוכה. למעשה, העץ יכול להמשיך לפרוח בעת שפירותיו בשלים. ובאמת, הסמבוק השחור נוטה לפרוח מתחילת האביב עד החורף, והפירות מתחילים להופיע מתחילת הסתיו בערך. באירופה הם מופיעים באמצע-סוף אוגוסט, בארץ במהלך אמצע נובמבר. ברגע שראיתי בנובמבר פירות הבנתי מדוע לא מצאתי אותם עד עכשיו – כמו טמבל עבדתי עם מגדירים אירופאיים במקום ללכת לפי העונות בארץ. הרי סוף אוגוסט במערב אירלנד או דרום גרמניה זה כמו סוף אוקטובר-תחילת נובמבר שלנו, לא?

אז מהו טעמם של גרגרי הסמבוק? חמוץ. אך אל תחשבו על כך כמו החמיצות של תפוחי בר, בן חוזרר, או פירות יער חמוצים אחרים. לגרגרי הסמבוק השחור טעמי לוואי של, ובכן, פרחי סמבוק, ואי אפשר לתאר זאת למי שלא מכיר את הטעם. יין דבש על בסיס פריחת הסמבוק מרגיש כמו לשתות צוף – מדובר בתיאור יומרני, אבל אני לא מכיר אחד יותר טוב ממנו. בסך הכל, אם נחזור למה שנאמר קודם, הסמבוק הוא פרי היער העסיסי היחידי שגדל בארץ ואיננו נחות ביחס למה שניתן למצוא באירופה. אז כן, בין אם יש לכם צורך להשיג אישור מגברת הולה או לא, כדאי לכם לצאת ולחפש את העץ הזה. תחשבו, עוגת גרגרי סמבוק שחור לכבוד הסתיו – עונתי יותר מזה לא תמצאו.

אז עכשיו, בתקווה ששכנעתי אתכם לצאת ולחפש סמבוק, הבה נעבור על הזיהוי שלו. כפי שהוזכר קודם מדובר במין עץ-שיח. העץ יכול להיות גבוה או נמוך, אבל הוא לא ממש עץ – למעשה, אתם לא תראו גזע יחיד אלא מספר "גזעים" ונצרים היוצאים מהאדמה (מה שגורם לי לתהות מי החכמולוג שהמציא את המסורת לפיו יהודה איש קריות תלה את עצמו על סמבוק שחור. על מה הוא נתלה בדיוק…?). העץ הזה גדל פחות לגובה ויותר לרוחב, וזאת על ידי נצרים היוצאים מקרבת הגזע המרכזי שלרוב היקפו לא גדול במיוחד. הענפים עצמם מכילים בסביבות 5-8 עלים, כאשר העלים בצורת נוצה ובעלי שפה משוננת קלות ומסודרים בצורה הפונה החוצה, ובקצה הענף ישנו עלה יחיד. התפרחות לרוב מופיעים בצברים גדולים הנראים ככיפה מעט שטוחה, כפי שניתן לראות בתמונה למטה.

2017-05-04 14.08.26-2

וכעת לגבי הפירות – אז ככה, כעת זה נהיה מעניין. פירותיו של הסמבוק השחור הם שחורים – לא אדומים ולא לבנים, גודלם נע בין קטן לבינוני-קטן, ועליהם להיות עסיסיים ולמיצם צבע אדום-בורדו. מתי הם בשלים? כאשר הם משחירים, וכמו שהפרחים מופיעים בצברים גדולים כך גם הם. בחלק מהמינים האירופאים של הסמבוק השחור הענף המחזיק את הפירות מאדים ממש, באמריקאים לא תמיד. כפי שניתן לראות בתמונות, הענפים על הסמבוק שאני קטפתי לא הסגילו, אך הפירות כבר היו שחורים-סגולים. זה המקום לציין עוד נקודה חשובה, והיא שסביר שלא כל הפירות על הענף יהיו בשלים – וזאת נקודה חשובה מאוד, כי גרגרי סמבוק שחור לא בשלים רעילים. כמה רעילים? נגיד ככה, 10 גרגרים יגרמו לכם בחילה קלה וטשטוש, חופן יגרמו לבחילה קשה, ויותר אף לגרוע בהרבה. אם אתם יוצאים לקטוף גרגרי סמבוק אנא, לכל הפחות, כבדו את העץ של גברת הולה ואכלו את פירותיו כמו שצריך.

אז מה זה "כמו שצריך"? בישול, בחום. בתנור, בריבה, בסיר, או כל דרך אחרת, אבל הם צריכים לעבור בחום גבוה לכמות זמן יפה, כחצי שעה לכל הפחות. אל תנסו לשחק עם זה, אתם משחקים עם החיים שלכם. אני יודע שקודם כתבתי שבנוסף לרעלים יש לעץ הזה גם איכויות… הזייתיות, אבל אם ישנם אנשים שמעניין אותם לפגוש את מלך העלפים פנים אל פנים ועולים להם אי אילו רעיונות, באמת שלא כדאי לכם. כמות הגרגרים שתצטרכו לאכול תצטרך להיות גדולה מספיק בכדי לשלוח אתכם לחדר מיון, אולי אפילו בכיוון אחד בלבד. אנחנו מדברים כאן על פרי יער רעיל, שבישול מנטרל את הרעלים שבו. אל תנסו להתחכם כאן, אתם עלולים לשלם על כך ביוקר. אמנם באופן רשמית גרגר בשל לחלוטין לא רעיל, אבל סביר שלא כל הגרגרים באשכול בשלים באותה המידה, ואין לכם איך לזהות זאת ללא בדיקת מעבדה. כפי שאמרתי קודם, אם לא תכבדו את הצמח הזה הוא לא יכבד אתכם, ואתם לא רוצים להגיע לשם.

ואם כבר אנחנו מדברים על רעילות, אני כן מעוניין לומר כמה מילים נוספות – כל חלקיו האחרים של עץ הסמבוק השחור, לרבות הענפים והעלים, רעילים, ובמקרה הזה בישול לא יעזור. כאשר אתם קוטפים את הפירות פשוט הורידו את הצבר עם הענף, והורידו בזהירות ועדינת את הגרגרים ממנו כאשר תגיעו לביתכם (יש אנשים המקפיאים את הצברים ואז מורידים מהם את הגרגרים, הם אומרים שזה מקל את העבודה – כך או כך, חשוב שיהיו כמה שפחות שאריות ענפים ועלים, כפי שאמרתי, הרעלים שבהם לא מנוטרלים בבישול). לאחר מכן, הדרך פתוחה – לקינוחים. אכן כן, פירות סמבוק שחור הם פירות שמתאימים לקינוחים. כפי שאמרתי לא פעם, אני לא אדם של ריבות – שמדדתי את כמות הפירות התברר שאין לי מספיק לסירופ (תחשבו שזה היה הסירופ שהוסף לפנקייקים לפני ימי סירופ המייפל), אז החלטתי לקשט איתם עוגה. במקור התלבטתי בין עוגה בחושה לפודינג, ובסוף החלטתי להכין עוגת פלאן ברטונית – Far Breton. למה דווקא אותה? כי הטעם שלה עדין מספיק בכדי שלא להתגבר על טעמם העדין של הגרגרים. עם זאת, בחירות טובות באותה המידה יהיו טורטים – מתברר שגם זאת בחירה פופולרית, בפרט יחד עם קרם פרש. למי שתוהה אם מתוקים זאת הדרך היחידה, אומר שלא ממש – ישנו רוטב אנגלי מימי הביניים, Pontack, שהתבסס על סמבוק והיה משודך לבשר צלוי, אך מה לעשות, הוא לא נשמע מעניין במיוחד בעיני.

20171122_181354(0)

מבחינה קולינרית, אם אתם מעוניינים להכין קינוח עם סמבוק ישנו כלל אצבע אחד – הממתיק צריך להיות סוכר לבן. למה סוכר לבן? כי הוא נייטרלי, ולא ישתלט על הארומה העדינה של הגרגרים. וגם אז, יש להשתמש בו במשורה – אתם לא רוצים לאבד את החמיצות. זהו פרי יער עדין ומיוחד, התייחסו אליו כראוי גברת הולה תתגמל אתכם באוכל הראוי למלך העלפים ופמלייתו. אה, ועוד משהו – אפשר להכין מגרגרי הסמבוק השחור יין. עם זאת קחו בחשבון שאתם חייבים להכין חליטה של גרגרי סמבוק ולהוסיף אליה סוכר, כך שאני לא בטוח עד כמה אפשר לקרוא לזה יין טבעי כי תסיסת בר לא תהיה כאן. בנוסף לכך אתם תזדקקו לכמות די רצינית של פירות שאני בספק שניתן לבצור מעץ אחד. אמנם בחו"ל עצי הסמבוק באמת כורעים תחת פירותיהם, אך כאן האשכולות מעטים.

ודבר אחרון לפני שאני עובר אל המתכון, הערה הרלוונטית רק לקוראים הצפון אמריקאים – לפי מספר דיווחים הסמבוק האדום שגדל בצפון אמריקה מניב גם הוא גרגרים אכילים (לאחר בישול). אין לי מושג אם זה נכון או לא, כי מעולם לא ראיתי סמבוק אדום. אה, ולאלה מכם שמעוניינים לחקור מעט בשפות זרות על גרגרי הסמבוק השמות באנגלית, צרפתית, וגרמנית הם בהתאמה – Elderberries, baies de Sureau noir, Holunderbeeren.

מרכיבים – 

750 מ"ל חלב מלא

150 גר' סוכר לבן

200 גר' קמח

חצי כוס גרגרי סמבוק שחור*

4 ביצים

כף קרם קסיס**

קורט מלח גס

*אל תשטפו את הגרגרים! אם תעשו זאת כל הארומה שלהם תלך לאיבוד, וחבל.

**בFar Breton קלאסי מוסיפים וניל ושזיפים משומרים בברנדי. אני מניח שברור למה אני וויתרתי עליהם.

הכנה

מחממים תנור ל200C.

טורפים היטב (עדיף עם בלנדר מוט) את כלל הרכיבים (למעט גרגרי הסמבוק) עד לקבלת תערובת אחידה ללא גושים. טועמים, מתקנים טעמים, ומעבירים את הבלילה לתבנית עגולה שטוחה, המשומנת במעט חמאה.

כעת, מכניסים את התבנית לתנור ולאחר 2 דקות מורידים את הטמפרטורה ל180C. לאחר כ5 דקות נוספות מוציאים את התבנית בזהירות מהתנור, ומפזרים את גרגרי הסמבוק השחור על פני השטח. מחזירים לתנור וממשיכים לאפות ב180C כ40 דקות נוספות או עד שפני השטח מזהיבים וקיסם שננעץ במרכז העוגה יוצא דביק אך לא נוזלי (לא חלק!).

ולמה, למי שתוהה, לא הוספתי את גרגרי הסמבוק לבלילה בהתחלה? התשובה פשוטה מאוד – רציתי שהם יחטפו את מכת החום ויישארו על פני השטח, כלומר, שהרעל ינוטרל. זה לא היה קורה אם הייתי מערב אותם בבלילה, ובנוסף, אני חושב שזה גם יותר אסתטי.

לאחר האפייה מצננים את העוגה כ5 שעות לפחות מחוץ למקרר (ועדיף ללילה). מגישים בטמפרטורת החדר, או קר, מומלץ בלוויית שנאפס טוב, או וודקה חלקה. והרי לכם עוגת פירות יער שבאמת מנצלת את המיטב שיש לעונה להציע.

20171124_145255

הטעם יותר טוב מהמראה, מבטיח.

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “עוגת פלאן וסמבוק שחור

  1. החזרת אותי שנים אחורנית לאגדות היפות של האחים גרים 🙂
    הסמבוק השחור משמש מזה מאות שנים כצמח מרפא עממי וקיימות טענות שהוא מסייע בריפוי שפעת,
    בהקלה במקרי אלרגיה ובחיזוק דרכי הנשימה. ברפואה סינית משמש הצמח לטיפול בראומטיזם ובפציעות טראומטיות.
    תודה למתכון

  2. פינגבק: על כבש מיובש והפטיש של ת'ור | עוף זה ציפור ופרה זה חיה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s