שוויון האביב 2016 – איקרה סרטנים

SAMSUNG CAMERA PICTURES

אינני יודע לסכם את הדעה שלי לגבי הנצרות. מצד אחד כן יש לי עניין ברקע ההיסטורי ממנו היא צמחה ומדובר בסיפור היסטורי מרתק (גם אם אלים מאוד, ובניגוד למיתוס, לא רק באשמת הנוצרים). מצד שני לעומת זאת, שמתבוננים בכל הסיפור של ישו חייבים להודות שכאשר משווים בין האסלאם והיהדות לנצרות, בכל מה שקשור לטמטום הנצרות לוקחת את השתיים הראשונות בהליכה. בואו נודה בזה, בתולה (כן, עוד "בתולה" שנכנסה להריון מרוח קודש דרום מערבית במהירות 2 קמ"ש) שיולדת מזוכיסט טרחן ומעצבן המנהיג כת וטוען שהוא המשיח, ואז בסופו של דבר הופך לזומבי – אם זה לא היה אמיתי הייתי בטוח שמדובר בעוד המצאה מבית היוצר של חב"ד (בנימה קצת יותר רצינית, כן, יש כאן סימבוליזם מסוים שקשור לדתות ופולחני מיסטריות בעת העתיקה המאוחרת. ולא, המשיח מברוקלין לא מהווה חלק מהמיסטריות הנ"ל). ואם הזומבי הנ"ל לא מספיק מגיעים החגים הנוצריים, ומביניהם הפסחא מנצח בנוקאאוט כל חג אחר – פתאום משום מקום מופיעים ארנבים (זכרים, אלא מה) שמטילים ביצים.

וכעת, אם נתמקד בדוגמא האחרונה, הרשו לי להקשות מעט – בשפות הלטיניות שמו של חג הפסחא אכן מגיע מ"פסח" – למשל, Pascua בספרדית, Pasqua באיטלקית, וPâques בצרפתית. באנגלית לעומת זאת השם מאוד שונה – Easter, ובגרמנית Ostern. שימו לב לאלמנט הראשון במילה – Ost וEast, ולשתי מילים אלה משמעות זהה – "מזרח". למה הפסחא קיבל את השמות האלה באנגליה ובגרמניה? זאת שאלה שתשובתה איננה מלאה, וככל הנראה לעולם לא תהיה. עם זאת, הסיפור מאחוריה הוא בהחלט סיפור מעניין.

בניגוד לנצרות וליהדות, הדתות הפגאניות לא היו ממש דתות מאורגנות. הן היו יותר מערכות של אמונה באלים שלוו במן פרקטיקות דתיות, אבל הן היו מאוד נזילות ובקלות יכלו להשתנות בין מקומות שונים בלי שזה הפריע יותר מדי למישהו. שבטים ועמים שונים שחיו בסמיכות יכלו להאמין במסורות שונות לחלוטין ועדיין להשתייך לאותה הדת. הרעיון של אמונה אחת – מסורת אחת וכל השאיפה להאחדה בנושאים האלה היא המצאה יהודית מימי סוף בית ראשון-תחילת בית שני, המצאה שהנצרות אימצה ויישמה ביעילות מחרידה (היהודים, למי ששואל, אף פעם לא ממש הצליחו ליישם את העיקרון הזה – גם לא בימינו. אמנם תמיד היו נסיונות, אבל עד עתה הם כשלו לחלוטין). זה לא אומר שלא היו תופעות של טירוף דתי בעולם הפגאני, וזה לא שהדת לא שימשה כסיבה למלחמות, אבל הנקודה היא שהדת לא הייתה גוף מונוליטי אחיד והקונספט של מלחמת קודש לא בדיוק היה קיים במובן של מסעות צלב או ג'יהאד. הדוגמא המפורסמת ביותר לכך היא אולי המנהג הרומאי של הinterpretio romana – בכל פעם שהרומאים היו כובשים עם הם היו מצרפים את האלים המקומיים לפנתיאון שלהם – כאמור, עוד אל אחד או פחות לא יפריע לאף אחד, וכל עוד הדת המקומית לא היוותה מוקד לתסיסה מרדנית היא לא עניינה את הקיסרים. מזבחות לאלים שונים באותם שמות ואלים סינקרטיים שצורפו משלל מסורות שונות היו דבר מה שבשגרה בעולם הרומאי, והכל נחשב לגיטימי – וזה בניגוד חריף לנצרות שמהרגע בו השתלטה על רומא היא שאפה להשליט אחידות דתית ולא היססה להשתמש בכוח כדי לעשות זאת. ה"פירוש הרומאי" הוא אולי הדוגמא המפורסמת ביותר לנזילותן של מסורות בעולם הקדם נוצרי. עם זאת, דוגמא פחות מפורסמת לכך הנוגעת לענייננו שאיננה מגיעה מיוון או רומא היא האלה האנגלית (והמערב גרמאנית?) Eostre.

אוסטארה, איור מהמאה ה19.

אוסטארה, איור מהמאה ה19.

במאה ה8 נזיר אנגלי רשם שלפני התנצרותם השבטים האנגלו-סקסוניים נהגו לסגוד לאלה Eostre (או Eastre) במהלך Eosturmonath ("חודשה של Eostre"), ושכעת הם קוראים לתקופת חג הפסחא בשם הנ"ל, ושהחגיגות הישנות לכבוד האלה נהפכו לחלק מהחגיגות הנוצריות. השם Eostre הוא המקבילה העתיקה למילה Easter, ומקורו במילה הפרוטו גרמאנית Austron, "שחר" (השפה הפרוטו גרמאנית היא השפה ממנה נולדו כל השפות הגרמאניות המודרניות). זה עונה על הקשר בין המילה East לEaster – השמש הרי עולה במזרח. עם זאת, עד כמה שזה נראה נוח לקשר מנהגים בחג הפסחא לאלה הנ"ל כאן מה שאנחנו יודעים נגמר. מעבור לעדות זאת, אין שום הוכחות לקיומה של האלה. היא לא מופיעה (לפחות לא בצורה ברת זיהוי) בסאגות הסקנדינביות, שהן מקור המידע העיקרי שלנו על המיתולוגיה הנורדית מתקופה זאת. מעבר להערה החולפת הנ"ל, העדויות היחידות לקיומה הן עדויות כמו השם הגרמני העתיק של הפסחא – Ostara, שם שהתגלגל לOstern המודרני. ישנן אי אילו עדויות ארכיאולוגיות מהתקופה הרומאית שנמצאו בגרמניה (וככל הנראה יוצרו ע"י שכירי חרב בלגיונות) בהן מופיעה אלה בשם הMatron Austriahenea, שיכול להיות שגם היא קשורה לאלה האנגלית, אך כל פרשנות בנושא היא ניחוש בלבד. אין ספק שיש קשר בלשני בין כל השמות הנ"ל – כולם, אחרי הכל, מגיעים מאותו השורש – אבל האם יש משהו מעבר לכך והאם ישנו קשר לEostre האנגלית לא ניתן לקבוע. נכון, אמנם היו דמויות מקבילות המייצגות את השחר במיתולוגיות הודו-אירופאיות אחרות עם שמות מקבילים (כמו אורורה הלטינית ואאוס היוונית), וככל הנראה מאותו השורש מגיע השם המודרני Easter, אבל זה פחות או יותר כל מה שניתן לומר בבטחה. אמנם קל מאוד לבצע מכאן את הקפיצה ולטעון שכל סיפורי הארנבים שמטילים ביצים קשורים בצורה זאת או אחרת לEostre, אך כאמור, מדובר בניחוש, ואחד שמסתמך על לא יותר מתחושות בטן שאינן בהכרח מבוססות – לא ברור אם המסורת של הארנבים והביצים בכלל החלה באנגליה (או בצפון אירופה לצורך העניין), ויכול מאוד להיות שמדובר במנהג שקשור יותר לזמינות של מזון ופחות לטקסים דתיים. לצד העובדה שהם ארנבים והן ביצים סימלו פוריות מימים ימימה ככל הנראה גם יכולה להסביר את ארנבי הפסחא, אך גם זה, כאמור, לא יותר מניחוש.

הדבר היחידי שכן יודעים הוא שהפסחא נחגג בצורות מסוימות עוד לפני שישו נולד. חג הפסחא נופל לרוב בין אמצע מרץ לאמצע אפריל (או לפחות ככה זה בזרמים המרכזיים של הנצרות), והסיבה היא שבתקופה זאת, או אם נדייק, בסביבות ה20 למרץ, כדור הארץ הגיע לנקודת אמצע במסלולו סביב השמש – שוויון האביב, יום בו הלילה מפסיק להיות ארוך מהיום והמצב מתהפך – מעתה היום יהיה ארוך מהלילה עד סביבות ה20 לספטמבר, בו יתרחש שוויון הסתיו ואחריו המצב יתהפך וחוזר חלילה. יכול מאוד להיות שהחגיגות המתוארות לEostre, אם הן בכלל התקיימו, החלו כחגיגת המאורע הזה בדיוק. חגיגות לכבוד מאורע זה ככל הנראה נערכו בלא מעט חלקים בעולם הצפוני – בואו של האביב סימל הרי הקלה מבורכת בכפור, ולעמים שחיו בחלקים הצפוניים יותר של אירופה זאת בהחלט הייתה סיבה למסיבה.

ביצי דגים, לאחר שיצאו מהשק. לא הדבר האטרקטיבי ביותר בלשון המעטה, אבל בהחלט אחד היותר טעימים.

ביצי דגים, לאחר שיצאו מהשק. לא הדבר האטרקטיבי ביותר בלשון המעטה, אבל בהחלט אחד היותר טעימים.

חשבתי לא מעט מה עלי לפרסם לציון יום השוויון – היה לי ברור שזה לא יהיה אוכל חורפי, אבל כן רציתי משהו שאיננו קיצי. לא משהו קליל שמתאים לימים חמים אבל גם לא אוכל שמתאים לזמנים בהם יש סופה בחוץ – משהו בין לבין. לאחר אי אילו התלבטויות נזכרתי במאכל שיצא לי להכיר בפריס – איקרה סרטנים. במובן מסוים המאכל הנ"ל אולי מסמל יותר מכל את הפרידה מהחורף – מכינים אותו משני מרכיבים שכעת עונתם מסתיימת – ביצי דגים וסרטנים (טוב, עונת הסרטנים לא ממש מסתיימת באביב ולא כל הדגים מסיימים להשריץ במרץ, אבל זה בהחלט הזמן הכי טוב לאכול משני אלה). מדובר בוריאציה שונה ומאוד מיוחדת על האיקרה הרגילה, אחת שלטעמי בקלות יכולה להתחרות בקוויאר על הבכורה בעולם ממרחי ביצי הדגים. תחשבו איקרה, רק עם המרקם הקרמי של בשר סרטנים – בכנות שלא ברור לי למה השילוב הזה לא תפס מחוץ לצרפת. כך או כך, אם ניצמד אל הקונספט בצורה יבשה המתכון הבא מכיל ביצים בצורה זאת או אחרת, כך שבהחלט לגיטימי להניח שהטיל אותן ארנב ששכח אותן באורח פלאי בבטן של דג. חוץ מזה, גם דגים סימלו פריון בעבר, וביצי דגים זה ה-סמל לפריון, כך שבכלל ניתן להתייחס לזה כמשמעות סימבולית.

המתכון הבא מבוסס על מספר מתכונים צרפתיים שקראתי, אשר בכולם השתמשו בביצי קוד מעושנות וברגלי King Crab. אני החלפתי את ביצי הקוד המעושנות בביצי דגי ים רגילות שהמלחתי – אין מה לעשות, כל עוד אני חי בישראל אני לא מוכן להסתכן בעישון קר של ביצי דגים. בנוסף, כדי להקפיד על הפאן המקומי, החלפתי את הKing Crab בבשר סרטן כחול, ובמקום החלב השתמשתי במים ומעט חמאה – אני חושב שהשומניות של החמאה משתלבת היטב עם סרטנים וביצי דגים יותר מחלב (אם כי זה עניין של טעם – גם הגרסא הצרפתית עם החלב היא לא פחות ממצוינת). אגב, למי מכם שעולים לו רעיונות, עלי לציין שלפי המתכונים הצרפתיים גם שרימפס יכול ללכת, ואם יש לכם רצון ויכולת מן הסתם גם לובסטר מבושל יתאים כאן (מיובא בלבד – הלובסטר המקומי שלנו בסכנת הכחדה חמורה, ומי שמוכר אותו עובר על החוק). כל גרסא תצא שונה וטעימה מאוד בדרכה שלה, ומיותר לציין שאם החלטתם לנסות להכין גרסא שונה אשמח לשמוע איך יצא. אה, ועוד משהו – קחו בחשבון שבאיקרה הזאת אין שום חומרים משמרים פרט למלח ומעט מיץ לימון, וזה אומר שהיא לא תשרוד יותר משבוע במקרר. בנוסף, בדיוק מסיבה זאת ההמלחה של ביצי הדגים איננה אופציונלית – בלי המלחה זאת האיקרה הזאת לא תישמר בכלל. אם אתם מעוניינים להכין את האיקרה עם פחות מלח, פשוט תכינו אותה רגע לפני ההגשה ואל תשמרו את השאריות. איקרות תעשייתיות לרוב מופגזות בחומרים משמרים למיניהם, וזאת הסיבה שהן מחזיקות כל כך הרבה זמן. אה, ועוד משהו בנושא זה – האיקרה הזאת לא דומה בכלל לגרסא התעשייתית. היא יותר קרמית ופחות מוקצפת, והיא הרבה יותר דומה במרקמה לאיקרה המזרח אירופאית מאשר לזאת הבלקנית. אם אתם רוצים להבין למה אני מתכוון בהערה הזאת, נסו להיכנס למכולות ומעדניות רוסיות ותקנו את האיקרה שמיובאת מרוסיה, רומניה, מולדובה וכיו"ב. היא מאוד שונה מהגרסא הטורקית-יוונית שרובנו מכירים, במובן שהיא הרבה יותר ממרחית ויותר דחוסה. כמובן שזה לא נאמר בקטע רע – אני מאוד אוהב את הגרסא הטורקית – פשוט מדובר כאן במרקם וטעם מעט שונה, יותר כמו מיונז מעורב בביצי דגים ביחס הקרוב מאוד ל1:1, ופחות כמו קציפה שלהן.

מרכיבים – ל3 קופסאות גדולות

3 כוסות שקי ביצי דגים כלשהם*

3-4 כפיות מלח ים עדין

3 כפיות חמאה רכה בטמפ' החדר**

2 חלמוני ביצה

לחם לבן, ללא הקרום – מתחילים מ3 פרוסות, ומוסיפים לפי הצורך

כוס וחצי מים פושרים

מיץ מלימון אחד

רבע כוס שמן זית

כוס וחצי בשר סרטנים מבושל, קצוץ*** (כ5 סרטנים כחולים גדולים יעשו את העבודה)

2 בצלצלי שאלוט, קצוצים גס

מלח, פלפל – לפי הטעם

*שימו לב שהביצים שיתאימו כאן הן ביצים קטנות וגרגריות כמו ביצי הרינג, לברק, בורי, קוד, וכיו"ב. אה, ובלי ביצי קרפיון – טעמן חזק מדי למתכון זה.

** אל תמיסו את החמאה במיקרוגל.

***ניתן להמיר בכמות זהה של בשר שרימפס מבושלים.

הכנה

בלילה לפני, מפזרים את המלח בתחתית כלי לא מתכתי ומניחים עליו את שקי הביצים. מפזרים מעט מלח מעל ביצי הדגים, מכסים את הכלי, ומעבירים למקרר ללילה (סביר להניח שבמהלך ההמלחה הביצים יגירו נוזלים. זה תקין בהחלט).

למחרת, מוציאים את הביצים מהשק ומעבירים לכלי נפרד. מניחים בצד, ובינתיים מכינים את האיקרה –

מפוררים את הלחם ומשרים אותו במים, ומערבלים עד לקבלת ממרח אחיד. מוסיפים את החלמונים, מיץ הלימון, ושמן הזית ומעבדים עם בלנדר מוט עד לקבלת מרקם חלק המזכיר מיונז מעט נוזלי.

כעת, מוסיפים את ביצי הדגים והבצל וממשיכים לעבד עם בלנדר מוט עד לקבלת ממרח אחיד (אם יש צורך, הוסיפו עוד לחם לעיסה בכדי לקבל ממרח פחות נוזלי). לאחר שהממרח אחיד מספיק לטעמכם, מוסיפים את הסרטנים. מעבדים שוב עד לקבלת ממרח חלק וטועמים, מתקנים תיבול, ומעבירים לקופסאות. מומלץ לתת לממרח להתייצב במקרר כשעה-שעתיים לפחות לפני ההגשה.

אז חג שמח למי שמציין את יום השוויון, ואפרופו ענייני קיץ, הריני מבשר (באופן מאוד לא מפתיע) על סגירת עונת מאכלי החורף. החל מהשבועות הקרובים המתכונים שיתחילו להתפרסם כאן יהיו יותר אביביים-קיציים באופיים. באשר למה מחכה, ובכן – מאפה הונגרי של בצק עלים על בסיס שומן חזיר וריבה, ראש חזיר צלוי, מתכונים לעשבים שוטים, גלידת עוזרר, קישקע איברים פנימיים (לכבוד פסח), שפרוטים מעושנים, ושאר דברים טובים שלא נמצאים בראש מעייני במהלך החורף.

מודעות פרסומת

6 מחשבות על “שוויון האביב 2016 – איקרה סרטנים

  1. החלק הראשון מרתק. בגדול אם תלך אחורנית בזמן, תמיד היה מנהיג גם לאבוריגינים וגם לשבטים באמזונס קיצו ואחרים. שהיה להם מעט יותר תבונה מאחרים והבינו שיש ליקוי חמה וירח. כדי להתעשר, נהגו
    לקחת כסף או מזון מהילידים בהפחדה, שהשמש תשוב רק אם ישלמו משהוא. אנשים שחששו שהשמש לא תשוב, שילמו הרבה כדי שתחזור במעגל הטבעי למקומה:) , אשרי המאמין ב- "בבות" ואחרים 🙂 ומה זה דת? השבוע ראיתי צילום של הכותל מתחילת 1900 בו נשים וגברים יחד ליד הכותל. מסתבר שהעולם תמיד סבב סביב כסף אמונה עיוורת ועוד מריעין בישין 🙂
    אהבתי את התאור שלך.
    לגבי המתכון, מעניין כרגיל.
    שבוע טוב ופורים שמח.

    • קראתי פעם משהו דומה, שבמקור סטונהנג' נבנתה גם מסיבות של גביית כספים ביום הקצר בשנה. אני לא מצליח למצוא את המאמר הזה.

      תודה על התגובה ושבוע טוב 🙂

      • נכון, גם אני קראתי על כך. ובכלל אם אפשר לעשות שטיפת מוח לציבור שהולך כמו סוס לאורווה ,מדוע לא לנצל את העובדה?
        כשרות עלק ועוד:)
        מה זה כשרות אם לא "גנבה" ואת זה אומרים גם שומרי מסורת.
        מזמן חצה את גבולות הטעם הטוב ואין לי משהוא נגד מסורת, רק שלא תהיה בכפייה.

  2. לדעתי שורש האנטישמיות הוא בכך שהנוצרים לעולם לא יסלחו ליהודים על כך שהם עובדים יהודי כאל. כל השאר תירוצים.. 🙂
    לגבי האחדת הדת, קשה לומר שהנצרות הצליחה בזה יותר, כשרואים את המלחמות העקובות מדם בין הנוצרים לקתולים ושאר הפלגים. כך גם באיסלם.
    דתות בכלל זה דבר הרסני ועדיף לשמור מרחק שווה מכולן.

    מתכון מעניין ביותר, לא רק תוספת הסרטנים המבושלים אלא גם החמאה. זה עוד לא ראיתי בממרחי ביצי דגים. חבל שאי אפשר להשיג כאן בכלל.

    • האסלאם זאת באמת דוגמא איומה למה קורה שמנסים להאחיד דת (ושנשארים מנטלית בימי הביניים). דווקא לגבי הנצרות בימי הביניים הם דווקא די הצליחו בזה – הרוב המוחלט של הכתות הנוצריות מימי הביניים נעלם (חלק מהזרמים היו כה פופולריים עד כדי כך שהוכרז מסע צלב נגדם שהתרחש בדרום צרפת!). למעט האורתודוכסים (שגם הם אגב, במאה ה15 כמעט וחזרו לחיק הקתוליות. בסוף זה אמנם נכשל, אבל זה נעשה כניסיון אחרון של הביזאנטים להשיג תמיכה מהמערב לפני נפילת קונסטנטינופול), רוב הפלגים הנוצרים הגיעו מהמאה ה16 ואילך. הקתולים הצליחו להחזיק את האחידות בעולם הנוצרי כמה מאות שנים… אמנם הם עשו זאת בצורה מאוד אלימה, אבל הם בהחלט הצליחו.

      • הקתוליות ללא ספק השליטה את הדוגמה שלה באזורים רבים, אך לא הצליחה בכך באזורים כמו רוסיה, יוון, אנגליה, גרמניה ושאר מקומות שבהם יש כנסיות עם דוגמות שונות לגמרי. נדמה לי אפילו שאם נוצרי קתולי רוצה להינשא באחת מהכנסיות האחרות, הוא צריך להמיר את דתו לשם כך.

        מסכימה לגמרי לגבי האיסלם. לצערנו הם לגמרי תקועים בימי הביניים ואולי אף בשלב מוקדם הרבה יותר..

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s