סקאלופ והאגיס

אני חושב שרק בגיל 25 הבנתי מה זה סקאלופ. זה לא שלא אכלתי אותן לפני כן, פשוט אני הייתי רגיל לקרוא להן "קוקי סאן ז'אק", כנראה בגלל שההורים שלי קראו להן כך. הסקאלופס (אין לצדפות האלה שם בעברית, אגב?) הטובות ביותר שאי פעם אכלתי היו בצפון אירופה – אין מה לעשות, מים קרים מובילים לפירות ים ודגים טעימים יותר – ואכלתי אותן לא מבושלות. זה תענוג מאוד נחמד, אבל כנראה לא אחזור עליו עד החופשה הבאה בצפון אירופה.

ולמה אני מספר את זה? כי לפני כמה זמן הלכתי לקנות דגים, ולהפתעתי הרבה פתאום ראיתי מולי סקאלופס. טריות, לא קפואות, לא מופשרות וללא שום תוספת מים וכיו"ב מזיקים. נכון, אמנם הסירו מהן את שק הביצים, אבל זה עדיין עבד מבחינתי – אז קניתי מעט להתנסות (טוב, זה לא היה "מעט" אלא חצי קילו. הן הלכו תוך יומיים, אם תהיתם), והרי אני כאן כדי לבשר על התוצאות. ואיך בישלתי אותן? עם מיץ לימון, הרבה חמאה, והאגיס. האגיס, לאלו מכם שלא מכירים, זאת התשובה הסקוטית לקישקע. במקור היה מדובר בקיבת כבשה/חזיר/צבי (או כל דבר אחר בסגנון) אשר מולאה בתערובת איברים פנימיים, גריסים, שיבולת שועל, שומן ושאר דברים טובים, אבל היום מי שיקנה אחת בסקוטלנד יקבל פשוט את התערובת ארוזה בוואקום, ניילון, או שניהם יחד. מדובר במאכל נהדר, שבאופן לא כזה מפתיע משתדך נהדר לרטבים חריפים למיניהם (הו, כה לא סקוטי מצידי).

בכל מקרה, יצא לי בעבר לאכול בחו"ל סקאלופס צרובות בהרבה חמאה על נקניקיית דם, וזה עבד נהדר – אז החלטתי להכין משהו דומה. אמנם לא הייתה לי נקניקיית דם כרגע, אבל כן היה לי האגיס – אז החלטתי לנסות. האמת? יצא מעולה. השילוב של הסקאלופס, אריסה, וההאגיס הלך נהדר – אני לרוב לא ממש בקטע של surf 'n' turf, אבל זה בהחלט משהו שאעשה שוב. אז כן, אני יודע שהמרכיבים והמתכון הפעם הם טיפה איזוטרים, וכן, אני חושש שהדבר היחידי שתוכלו להחליף איתו את ההאגיס הוא נקניקיית דם טובה – מצטער, אבל קישקע, למרות הדמיון, איננו תחליף להאגיס – ועדיין, הבלוג הזה מאז ומתמיד הלך בכיוונים איזוטריים יותר, אז…

האגיס אחרי בישול, נעים להכיר.

מרכיבים – ל3-4 מנות

האגיס אחד, לפני בישול*

סקאלופס – 3 לכל סועד

חמאה – לטיגון**

אריסה

100 מ"ל יין לבן

מלח, פלפל – לפי הטעם

*האגיס לרוב נמכר כאשר הוא דורש בישול מקדים.

**כמה חמאה? כמה שהלב שלכם יכול לעמוד בו.

הכנה

מנקבים את מעטפת ההאגיס במספר מקומות, ומבשלים את ההאגיס במים רותחים כ20 דקות. מוציאים לכלי ומצננים. מניחים בצד.

בינתיים, שוטפים ומנגבים היטב את הסקאלופס, ולאחר מכן מוציאים את ההאגיס מהמעטפת ומפוררים לתוך קערה. קורצים קציצות דקות מהתערובת.

לאחר מכן, ממיסים את החמאה במחבת בחו גבוה, עד שהיא מתחילה להשחים, ומניחים בפנים בזהירות את ההאגיס. מטגנים בחום בינוני-גבוה כמספר דקות מכל צד עד שהקציצות שחומות היטב משני צדדיהן, ומוציאים לצלחת עם נייר סופג. בינתיים, מוסיפים עוד חמאה למחבת במקרה הצורך ומפזרים בה מעט מלח ופלפל, ואז מוסיפים את הסקאלופס. צורבים מכל צד עד להזהבה, וכדקה לאחר שהופכים את הצדפות לצידן השני, מוסיפים את היין הלבן. ממשיכים לבשל בחום גבוה עד שהנוזל התאדה.

לאחר מכן מניחים צדפה על כל קציצת האגיס, וקצת אריסה מעל. מגישים מיד.

*אה, ומשהו נוסף, מאחר ומחר בחירות וישנו סיכון ממשי שקואליציית היודונאצים תעלה לשלטון – צאו להצביע. והיה והמתועבים הנ"ל אכן יעלו לשלטון, אני מבטיח שכל עוד בלוג זה מתפקד ולי יש זמן לתפעלו, לא יעלו לכאן יותר פוסטים הכוללים מאכלים כשרים או כאלה שניתן להכשיר, נקודה (וכן, אני בהחלט רותח אחרי שבגלל תקנות איסור ייבוא החזיר שהגיעו הודות לקריצה למסורת ישראל סבא כעת אינני יכול להשיג מעי חזיר לייצור נקניקיות – אשר בימים כסדרם מיובא מגרמניה. ולא, ישרף העולם ולא אעבוד עם מעי סינתטי). אני יודע שכעת הטרנד במדינה הזאת הוא לחזור למקורות מדומיינים ושאר מיתוסים חסרי תוחלת שרק יביאו עלינו אסון, כאן בכל המקרה לא אהיה חלק מהיהויזם המשתולל הנ"ל. בבלוג הזה ישאר מקום לאנשים שלא רוצים להיות חלק מכל האסון הזה. הבלוג הזה החל כבלוג על בשר חזיר, טכנולוגיות עתיקות, ומיתולוגיה, וזה לא הולך להשתנות.

2 מחשבות על “סקאלופ והאגיס

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s