שרימפס בסגנון דלמטיה

בפסח הייתי בדוברובניק, ויצא לי לאכול את אחת מהמנות המפורסמות שיצאו מחבל דלמטיה – Skampi na buzaru, "נזיד לנגוסטינים". זה אולי נשמע משהו מתוחכם, אבל האמת שמדובר ברוטב בסיסי מאוד – עגבניות קצוצות (אפילו לא מרוסקות), שום, פירורי לחם, יין לבן – שהלנגוסטינים מתבשלים בו. והאמת? כמה פשוט וככה מתאים למזג האוויר הנוכחי שכבר יותר קריר וצונן מהשבועות הקודמים. מה הבעיה היחידה? שאי אפשר להשיג לנגוסטינים באיכות שפויה בישראל, לפחות בעיני.

לנגוסטינים הם דבר נהדר – הם נפוצים בימים צפוניים יותר לנו וגם בים האדריאטי, ואחרי שטעמתי אותם גם בסקוטלנד, אירלנד, קרואטיה, צרפת ועוד כמה מקומות, אני מוכן לחתום שבמקרה שלהם ככל שהם מגיעים ממים קרים יותר כך הם טעימים יותר. הלנגוסטינים האדריאטיים, יש לציין, הם עדיין טעימים – אבל הם לא מתקרבים אפילו ללנגוסטינים שזללתי בין סקוטלנד לנורווגיה. בכל מקרה, כאן במעמקי המזרח אין לנגוסטינים, למעט קפואים המיובאים מחו"ל – ואיך נגיד בעדינות? לא התרשמתי מהם יותר מדי לחיוב. מצד שני, נדמה שבשנים האחרונות גם המולים והקוקי סאן ז'אק בארץ מתדרדרים באיכותם (כן, גם הטריים), או שלחלופין אני אולי נעשה יותר בררן עם פירות הים שלי. אם הייתי צריך לציין פירות ים טובים באיזורנו הייתי מציין את השרימפס (הגמברי, אגב – הם הטובים ביותר) ואת הסבידות. באשר לסרטנים וצדפות למיניהן, ובכן… מה שיש כאן בארץ לא רע, אבל זה מהמקרים בהם הם פשוט טעימים יותר בארצות קרות.

בכל מקרה, גלשתי מספיק – הנקודה היא שבזמן שבקרואטיה לא יכולתי להפסיק לזלול לנגוסטינים ולובסטר ברוטב הפשוט להפליא הזה, בארץ נאלצתי לוותר על להכין את זה בבית כי אין כאן לנגוסטינים נורמליים – עד שראיתי סרטון של איזה באבושקה קרואטית מבשלת בדיוק את אותו הרוטב, רק עם מולים (מהמולים הקרואטיים, אגב, לא התלהבתי יותר מדי. המולים הסקוטיים והאירים הם הטובים ביותר שאכלתי אי פעם, והצרפתים נמצאים קרוב אחריהם. ד"א, בכל הקשור לאויסטרים וקוקי סאן ז'אק, לדעתי הסקוטים והאירים עוקפים את הצרפתים בסיבוב). ואז ראיתי שזה נעשה גם עם שרימפס גדולים – אוקי, כזה דבר אני בהחלט יכול לבצע. אז קניתי איזה שישה שרימפס גדולים (במקור תכננתי לקנות גמברי אדומים שהם האהובים עלי מכל השרצים הימיים בהם התברכה ארצנו, אבל היו רק קריסטל. נו טוב) ובישלתי אותם. האמת? זה כזה רוטב טוב, והוא היה עובד בקלות גם עם לובסטר, סרטנים, ואפילו סטייק דג גדול. למעשה, אני חושב שהוא היה עובד עם כל יצור ימי שאיננו תמנון, סבידה, או קלמרי.

מרכיבים – למנה אחת

שישה שרימפס גדולים, עם השריון

2 עגבניות גדולות, קצוצות לקוביות דקות

שני שליש כוס פירורי לחם

3 שיני שום

300 מ"ל יין לבן יבש

4-5 ענפי פטרוזיליה, קצוצים

מלח, פלפל לבן – לתיבול

שמן זית – לטיגון

הכנה

מחממים את השמן במחבת, ומטגנים את השום בחום בינוני ל2-3 דקות. מוסיפים את פירורי הלחם ומערבבים היטב (הוסיפו עוד שמן במקרה הצורך), ואז מוסיפים את העגבניות והפטרוזיליה. מערבבים היטב בחום בינוני-גבוה כדקה, ומוסיפים את היין הלבן. מערבבים היטב ומביאים לרתיחה. מנמיכים את הלהבה, טועמים, ומוסיפים מלח ופלפל לפי הטעם, וממשיכים לצמצם תוך כדי ערבוב כדקה או שתיים עד שהרוטב מסמיך.

כעת, מביאים שוב את הרוטב לרתיחה ומניחים בתוכו את השרימפס. מכסים וממשיכים לבשל בחום גבוה כ3-4 דקות נוספות, וזהו – מוכן. מגישים מיד.

 

2 מחשבות על “שרימפס בסגנון דלמטיה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s