פוסט בחירות – פילה חזיר ושרימפס באריסה

אני לא אוהב להעלות לכאן פוסטי דעה, גם כשהם שלי. למה? אחרי הכל זה בלוג אוכל, לא בלוג פוליטי. עם זאת, כאן אני הוא הדיקטטור הגדול וזה הבלוג שלי אז מי שזה מפריע לו או לה ובכן… אז כן, זה פוסט בחירות. יש גם מתכון בסופו, אך זהו פוסט בחירות. בגדול אוכל לומר שלא ממש מזיז לי מי ינצח – שחיתות ואהבת הון, איך אומר זאת בעדינות, חוצת מגזרים ודעות. עם זאת, בשנים האחרונות אני כן צופה בחלחלה רבה כיצד מדינת ישראל הופכת ברגישות ובנחישות ליהודיסטאן תחת שמות דביליים כמו "קירוב לבבות" או "התנחלות בלבבות" וכיו"ב סיסמאות המכוונות אל הלב ויורדות אל הנשמה, ונראה שכמעט כולם בישראל משלימים עם התופעה הדוחה הזאת של תיאוקרטיה זוחלת. אני מודה, גם לפני שעברתי לירושלים לא הייתי יהודי מוצלח בלשון המעטה (בעיני עצמי אני אינני יהודי כי יהדות היא דת ותו לא – כמובן שהרבנים ושאר המזיקים יטענו אחרת, אבל בכל דת יש את הקטע הדבילי הזה של "ברגע שנכנסת למועדון אינך יכול לצאת ממנו". נו, שוין) אבל עזבתי אותה מיליטנטי במיוחד. למה? אחרי שחוויתי על בשרי הצקות לחילונים ברחוב, אחרי שידידות שלי מהאוניברסיטה הוטרדו ברחובות רק כי הן הלכו בחולצה קצרה (גם בשכונות חרדיות יראות שמים, אם תהיתם), כאשר ראיתי כיצד הכנופיות של להב"ה פשוט "מנקות" את מרכז העיר בערבים על ידי נסיונות לינץ' בעוברי אורח ש"נחשדו" בערביות (יצא לכם לראות פעם ילד בן 14 שכמעט ועובר לינץ' ברחוב קינג ג'ורג' רק כי הוא ערבי וניצל במזל? כי לי יצא), ואחרי שיצא לי להתווכח עם ילדי ישיבה מהשומרון שהסבירו לי כמה אני תועבה ופוגע ב"רוח העם" רק כי אני לא חובש כיפה (שהם גילו שאני גם הומו התגובה נהפכה להרבה יותר משעשעת, לפחות בעיני), כאשר הפאב שהייתי נוהג לשבת בו היה חוטף הפגנות והטרדות כי הוא פתוח בשבת (אפילו שהוא היה באיזור חילוני) ומה לא – נשבר לי.

למדינה הזאת יש בעיה וקוראים לה יהוה, אללה, או כל שם אחר שהדמון נטל לעצמו. קל לדבר על חיה ותן לחיות, אבל כל נציגי יהוה לא מוכנים לתת למי שלא הם לחיות, בין אם מדובר באיזה רברפי שקורא לטיפולי המרה (ובניגוד לשקרים של האפסים למיניהם יש קונצנזוס מדעי מוחלט נגד טיפולי המרה – הם לא יעילים ומוגדרים כמסוכנים בריאותית גם לפי ההסתדרויות הרפואיות והפסיכולוגיות בישראל, ומי שטוען שיש כאן אג'נדות סמויות במחקר לא יודע איך מחקר מדעי עובד ובעל אינטליגנציה של מכחיש חיסונים ממוצע), איזה דרעי חולף שדורש להשבית את המדינה בשבת או איזה מזיק בשם ליצמן שמחרב את הרפואה, איזה בנט תועה פה ושי פירון שם שאחד אחר השני עשו רק נזק או אחרים כמו פייגלין שרק רוצים לעשות עוד הרבה נזק (פייגעלע חמוד, החירות לבצע כפייה דתית היא לא חירות. וכן, קראתי את המצע אז סתמו) – די כבר, נמאס. ומילא אם אלו היו רק דרישות ריקות – הרצונות החולניים האלה אשכרה מתרגמים לחוקים (וקפצו לי אם לדעתכם "זה רצון העם" – גם הנאציזם היה "רצון העם" וגם ככה מה ששומעים בישיבת עלי כבר קרוב אל הרעה הזאת יותר מדי).

אז כן, צאו להצביע. למי? למפלגות שלא ילכו עם יהוה כשותף קואליציוני. אל תשכחו שיהוה שונא את כוווווולכם, בין אם אתם שמאלנים טבעוניים מת"א, ימנים חילוניים שאוכלים חזיר באשדוד, או סתם רחמנא לצלן "לא מספיק טובים בעיניו" מסיבה שרירותית זאת או אחרת לדעת הדמון. הדבר היחידי שיציל את מדינת ישראל הוא חוק יסוד משוריין היטב אשר כולל איסור מוחלט על חקיקה דתית, מימון דתי, ואפליה על רקע דתי. ואתם יודעים מה? ממשלה בלי בנטים, ליצמנים, דרעים, רפי פרצים, כהנא חי, לובביץ' מת, סמוטריצ'ים, שקדים – או כל כופה אחר/ת בסגנון שניתן לומר עליו/ה דער זלבער דרעק מיט דער אנדערע דקורציה -היא התחלה טובה. ואם זה אומר שהמדינה תפסיק להיות יהודית – אז מה? מדינה קיימת עבור אזרחיה, לא עבור איזה רעיון ערטילאי. אני מעדיף להיות מיעוט במדינה ששומרת על החירויות שלי מאשר רוב במקום שמדכא אותן.

אז מה מכינים לכבוד הבחירות?

ובכן, מאחר ואני כבר לא גר בירושלים (אפילו שבבחירות אלו זה מרגיש לעיתים קרובות מדי כאילו ירושלים מאיימת בהשתלטות עוינת על ישראל) אני כבר לא מעורה בכל הפיגור שהולך שם מדי יום ביומו – אבל כן חזרתי למרכז לתקופה (שכנראה תגמר בקרוב) עד שאעבור צפונה לחיפה לטובת התחלת דוקטורט. ולמה שמתי לב? שמנות החזיר נעלמו ממסעדות תל אביב, גם מהלא כשרות שבהן. ועל כן, כאשר אני מגיע למסעדה במרכז ורואה מנת חזיר על פרינציפ אני מזמין אותה, ולו רק כמעשה של הפגנת סולידריות עם אנשים שכל חטאם הוא שהם מגישים מאכלים שהציבור החליט שאסור להם להתקיים בגלל איזה פמפלט פוליטי מתקופת הברזל. ואחר כך שאני מצהיר בריש גלי שאני מחרים עסקים כשרים כאשר אני מסוגל – בין אם רבנות, צוהר, בד"צ בית אבו שוקרי המקורי או כל שטות אחרת – מאשימים אותי בלא פחות מאנטישמיות. חוצפה.

אז כן, המתכון שיופיע כאן היום הוא מתכון קטן שלי לפילה חזיר ושרימפס באריסה. הוא מבוסס על תובנה שלי שא. פילה חזיר יתאים מאוד לאריסה ורוטב עגבניות וב. שטעם קל של שרימפס יתאימו גם הם יחד עם החזיר. מפה לשם זה התפתח לכך שלא השתמשתי רק בשריונות השרימפס אלא בחסילונים כולם והוספתי גם אותם פנימה. למה? כי אני יכול, ושרימפס וחזיר זה גם ככה שילוב שהולך טוב. לגבי הגבינה, ובכן, הקפידו להשתמש בגבינת צאן קשה מגוררת ומלוחה (כמו פקורינו), זה לא יעבוד עם משהו פחות חזק. אה, ואני יודע שזה נראה מתכון שכל מטרתו היא לעשות דווקא, אבל הוא באמת טוב ובעיני רק מחזק את דעתי שפילה בקר נחות לעומת פילה חזיר.

אז, הרי המתכון –

מרכיבים – ל3 מנות

פילה חזיר אחד, חתוך לטבעות

15 שרימפס, עם השריון והראשים

3 כפות אריסה*

בצל גדול, חתוך לרצועות

3-4 שיני שום, מרוסקות

3-4 חתיכות לימון משומר, קצוצות גס**

כוס גרגרי חומוס, מושרים ומוכנים לבישול***

500 גר' עגבניות מרוסקות + 2 כוסות מים

150 מ"ל יין דבש מתוק מאוד או יין פורט או עוד לפי הטעם****

חציל קטן, חתוך לקוביות

תבלינים – מלח, פלפל שחור, כמון, פפריקה ספרדית מעושנת, כורכום, קימל – לפי הטעם.

שמן זית – לטיגון

כוס גבינת פקורינו מגוררת

כוסברה קצוצה – להגשה

*אני טיפה מרמה כאן כי אני משתמש באריסה מפלפלים שאני מגדל כך שסביר להניח שטעמה טיפה שונה.

**בכמות שבגדול תוכל להרכיב לימון אחד. וכן, אמורה להיות מרירות מסוימת בתבשיל הזה.

***גם כאלה מקופסא יעבדו, יש לציין. רק תדאגו שמדובר בשימורים טובים.

****הכרחי. המתכון הזה מתבסס על השילוב בין מתוק-מלוח-מריר. אם כי קחו בחשבון שאני מכין את זה עם תמד מותסס פראית המבושל עם מיקס פירות בן חוזרר (Rowan), פירות ורדים, עוזרר ותפוחי בר. מאחר וזה לא מה שמוצאים בכל מזווה הרשו לי לבשר בשמחה שזה יעבוד היטב גם עם פורט מחוזק.

הכנה

בלילה לפני, מורחים את הבשר בכף וחצי מהאריסה ומניחים במקרר, ללא כיסוי.

למחרת, מחממים את השמן במחבת ומטגנים בזריזות את השרימפס – המטרה היא לא לבשל אלא רק שהשריון שלהם ייתן טעם. לאחר מכן צורבים קלות את הבשר (הוא לא ממש צריך להשחים או להתבשל, המטרה היא צריבה קלה), ולאחר מכן מטגנים את הבצל יחד עם שאר האריסה עד שהוא מתרכך מעט. לאחר מכן מוסיפים את השום והחציל, מערבבים בחום גבוה לחצי דקה, ומוסיפים את העגבניות, המים, התבלינים, הלימון המשומר, וגרגרי החומוס. מביאים לרתיחה ומכסים חלקית, וממשיכים לבשל בחום נמוך כעשר דקות עד שהחצילים מוכנים והרוטב הצטמצם מעט.

לאחר מכן מביאים שוב לרתיחה ומוסיפים את יין הדבש, ומבשלים ללא מכסה כ5 דקות בחום גבוה. לאחר מכן מוסיפים חצי מכמות הפקורינו ומערבבים היטב – ומיד לאחר מכן מכניסים את פילה החזיר פנימה. מקטינים את הלהבה לבינונית ומכסים שוב. ממשיכים לבשל בחום בינוני כ5 דקות ואחריו מוסיפים את השרימפס, מכסים, ומבשלים בחום גבוה כ2-3 דקות נוספות. מעבירים לצלחות, מפזרים מעל משאריות הפקורינו והכוסברה, ומגישים.

6 מחשבות על “פוסט בחירות – פילה חזיר ושרימפס באריסה

  1. כל מילה היא פנינה!
    "הכל בשם הדת"
    מסורת זה לא דת. דת זה כסף והרבה ל-……………….
    אישית זוכרת את הערבים מוכרים סברס וקיינס ברחובות תל אביב. מעטים הסתובבו עם כיפה ולא הייתה גיזענות סליחה.
    הכל "בב אללה".
    עצוב שבמקום לקרב, מלבים שינאה. וגיזענות.
    כל הטוב שהיה כאן לאט לאט נעלם.
    בתקווה שהבחירות ישנו את המצב לפני שהמדינה תלך לגמרי.
    שתהיה שנה טובה ובהצלחה בדוקטורט

  2. פינגבק: מדריך – כל חלקי החזיר | עוף זה ציפור ופרה זה חיה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s