מאפי טחינה לפסחא

20180224_135220

עוגת טחינה.

אחד המאכלים שמעולם לא הבנתי את ההשתפכות הרבה לגביו הוא הטחינה. כל כמה זמן אני קורא שירי הלל לממרח הזה, ובשם כל האלים כולם, אני לא מבין ממה ההתלהבות. אולי זה בגלל שאני רגיש לשומשום, אבל לא יודע, אני לא מתגעגע לא לטחינה ולא לחומוס שאני מטייל בחו"ל, וגם בארץ אני בקושי אוכל ממנו (למעשה, עברה לפחות שנה מאז שאכלתי חומוס לאחרונה – אם לא יותר). אני לא אוכל כמעט טחינה וגם לחומוס אני לא ממש מתחבר (טוב, זה לא מדויק – שירו אני דווקא אוהב. בלי כל קשר לא ברור לי איך מסעדות אתיופיות לא תפסו בארץ, אוכל מעולה). כן, אני אוהב גריל כמו כל אדם ואני ממש לא אסרב לשיפוד קבב או פרגיות בכל שעה של היממה, אבל על הטחינה, תודה רבה, אוותר וגם החומוס מיותר בעיני. ולא, תחסכו ממני את "לא טעמת את הטחינה הנכונה" או "זה חומוס בבא בובא המקורי" וכו' – אני מעדיף לבנה או יוגורט בלאפה שלי, עם סחוג ירוק או מוז'דיי, תודה. בעיני טחינה וחומוס הם ממרחים מוערכים יתר על המידה שלא ראויים אפילו לאלפית משירי ההלל שנכתבו עליהם – ביחד או לחוד, וזה לא נאמר רק בגלל שאני רגיש לשניהם.

בכל מה שקשור לעוגות ועוגיות טחינה, אני לא אמביוולנטי ואפילו עוין – יותר מדי מעוגות ועוגיות הטחינה שטעמתי כללו כל כך הרבה סוכר שפשוט היה לי חשק עז להקיא. העניין הוא שהגישה שלי במאכלים מתוקים היא שאם צריך להפציץ אותם בסוכר כך שאי אפשר לטעום דבר פרט אליו, אז משהו לא תקין. וזה לא שיש לי משהו נגד קינוחים מתוקים – אני מכין קינוחים מסירופ ענבים מרוכז שסביר להניח שהיו מקפיצים את הסוכר בדמו של דיוניסוס בכבודו ובעצמו – זה פשוט… עוגות סוכר זה לא הסגנון שלי ולא ברור לי ממה ההתלהבות. אין לי בעיה עם קינוחים מתוקים מאוד – פשוט השילוב של קילו סוכר על קילו טחינה (ותוסיפו לזה עוד סירופ סוכר, איך לא) הוא, ובכן… בלעכס. זאת בדיוק הייתה הסיבה שלקח לי זמן לנסות את שני המתכונים שבפוסט הזה, אשר שניהם עונים לאותו השם – טחינופיתה.

לפני כן, לא, זה לא שם בעברית או ערבית, אלא שם ביוונית עם משמעויות שונות בקפריסין ויוון. בשניהם מדובר במאפה מתוק על בסיס טחינה, ואני חייב לומר שהייתי מעט חשדן בהתחלה בדיוק מאחר ואני אלרגי לכל עוגות ועוגיות הטחינה במחוזותינו. עם זאת, המתכונים האלה נשמעו שונים מספיק בכדי לגרום לי לנסות, והאמת? אימצתי. אמנם זה לא מה שיגרום לי לשמור טחינה גולמית במזווה, אבל אני כן יכול לדמיין את עצמי מכין את אילו פה ושם. ולמה התחברתי אליהם? בקצרה ובלי להעליב את מאפי הטחינה של אף אחד, הטחינופיתה זה מה שעוגות הטחינה למיניהן היו רוצות להיות שהן יהיו גדולות. השמן בהן הוא שמן זית, לא שמן קנולה ובטח שלא שמן סויה. התבלינים הם הל, קינמון, מאחלב, מסטיחה, או כל שילוב של אלה – ואת השילוב של מסטיחה ומאחלב אני אוהב במיוחד.

המקור של המאפים הנ"ל ככל הנראה מגיע מתקופת הצום שלפני הפסחא, בה לנוצרים אסור היה לאכול מאכלי בשר (אבל דגים כן – ובאמת בימי הביניים לעיתים קרובות עקפו את האיסור הנ"ל ע"י זה שהגדירו ברווזים ואווזים כדגים). זה יצר בעיה מבחינת האפייה, מאחר ושומן האפייה הסטנדרטי היו שומן חזיר ו/או חמאה – ומסיבה זאת החליפו אותו בטחינה. כך או כך בפסחא חזרו לאכול בשר, ואז הטחינה חזרה למזווה עד שנה הבאה.

אז, הבה נתחיל מהמתכון הקפריסאי.

20180223_143802(0)

מרכיבים – ל6-7 מאפים

2 כוסות קמח לבן + רבע כוס סולת

כפית שמרים יבשים

מים – לפי הצורך (התחילו מ150 מ"ל)

2 כפות שמן זית

כפית מסטיחה טחונה

כפית מאחלב

קורט מלח עדין

חצי כוס סוכר

גרידה מלימון אחד

למלית – 

כוס טחינה

חצי כוס סוכר

כפית קינמון

20180223_143833

הכנה

ממיסים את השמרים במים, ומניחים בצד. בינתיים, טורפים את כלל החומרים היבשים, ומוסיפים את המים. מעבדים עד לקבלת בצק חלק ואחיד, מעצבים לכדור, ומעבירים לכלי משומן במעט שמן זית. מכסים ונותנים למאפים לנוח כחצי שעה-שעה, או עד להכפלת הנפח.

לאחר ההתפחה מעבדים את כל מרכיבי המלית ומחלקים את הבצק ל6-7 כדורים בגודל שווה. פותחים כל כדור לעלה דק, ומורחים עליו את המלית כאשר מקפידים להשאיר רווח של 2 ס"מ בין המלית לשוליים. לאחר מכן מגלגלים את שני הצדדים ומלפפים את הבצק סביב עצמו. מגלגלים לצורת סליל ומניחים על משטח אפייה.

20180223_145434

לאחר תום עיצוב כל המאפים מברישים אותם בשאריות המלית, ונותנים להם לתפוח כשעה נוספת. לאחר מכן אופים ב180C כ20-30 דקות, או עד שהמאפה מזהיב. מצננים על רשת ומגישים.

20180223_163850

וכעת, לאחר שעברנו על הגרסא הקפריסאית, נעבור אל הגרסא היוונית. המאפים הקפריסאים קצת שונים מהעוגה הבאה. אני לא ממש יודע איך לתאר אותה – מן משהו בין עוגה בחושה לבין פלאן, והיא לא שם ולא כאן. בכל מקרה, הטעמים הדומיננטים בה הם קינמון והל, ובניגוד למאפה הקודם שטעם המלית בו התבסס על טחינה, כאן הטחינה מספקת יותר עושר והטעם עובר אל התבלינים. אני מעדיף את העוגה הזאת על המאפה הקפריסאי.

20180224_131504(0)

מרכיבים – 

כוס טחינה

כוס דבש/סוכר

2 ו1/3 כוסות קמח לבן

2 וחצי כפות שמן זית

כף ברנדי

חצי כוס שקדים קלויים, מרוסקים קלות

2/3 כוס מיץ תפוזים ו/או יין לבן יבש

כפית ג'ינג'ר מגורר, כפית הל טחון, חצי כפית זרעי אניס טחונים, כפית קינמון וחצי כפית ציפורן

כפית מלח עדין

2 כפיות אבקת אפייה

אבקת סוכר – לקישוט (לא חובה)

הכנה

מעבדים יחד את כל החומרים הרטובים עד לקבלת בלילה אחידה, ומוסיפים את תערובת השקדים, הקמח ואבקת האפייה. מעבדים היטב עד לקבלת בלילה אחידה.

לאחר מכן טועמים, מתקנים תיבול, ומעבירים לתבנית אפייה משומנת במעט שמן זית. אופים ב175C כחצי שעה או עד שקיסם הננעץ במרכז העוגה יוצא חלק. מצננים את העוגה, מפזרים אבקת סוכר, ומגישים.

20180224_135046

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “מאפי טחינה לפסחא

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s