לחמים ועוגות לחג המולד

אחד המאכלים היותר נפוצים באירופה בעונת חג המולד הוא עוגת פירות. לרוב מדובר בעוגה או לחם מתוק בעל בצק עשיר למדי בחמאה, המנוקד בפירות מיובשים ו/או מסוכרים, מן מאכל של פעם בשנה (וישנם לא מעט שיאמרו תודה על כך). למרות איך שזה אולי נשמע, האמת היא שמדובר בתוספת יחסית "צעירה" מאוד לשולחן חג המולד – בסוף ימי הביניים-תחילת העת החדשה אם לדייק (דרך אגב, מסורת "צעירה" נוספת שהתווספה פחות או יותר באותו הזמן היא עץ חג המולד. אכן כן, הוא לא שריד של שום דבר, אלא מנהג שנולד בצפון-מזרח אירופה במאה ה16 והתפשט הלאה). מדובר בעוגות שבעבר נחשבו כמן מאכל יוקרתי להפליא, שהמוני העם יכלו להרשות אותו לעצמם רק בתקופת חג המולד. בכדי להבין למה זה היה המצב, צריך ללכת מספר מאות קדימה, אל המאות ה17-16, כאשר האירופאים החלו לנצל/לגלות את אמריקה. כמובן שזה לא שהאירופאים הביאו מאמריקה מרכיבים חדשים לעוגות הפירות שלהם (מינוס תבלינים מסוימים) – אבל מה שכן, האירופאים החלו לייבא סוכר זול לאירופה, וזה יצר מהפיכה בדרך בה תושבי העולם הישן נהגו לאכול.

בכדי להבין את ההקשר ההיסטורי, צריך לזכור שעד אותם הימים סוכר (כמו גם תבלינים נוספים, כמו למשל פלפל שחור) היה תבלין מאוד אקזוטי ומאוד יקר שיובא מהמזרח לאירופה על ידי סוחרים מוסלמים ששלטו בדרכי המסחר מהודו ומזרח אסיה. סוכר היה בעל מעמד של תבלין יוקרתי מאוד (תחשבו על זה כמו קוויאר שחור), אפילו ברמת תרופה, ורק העשירים יכלו להרשות אותו לעצמם. פשוטי העם נהגו להשתמש בסוכר ומוצריו רק בחגים החשובים ביותר, כלומר, בחג המולד ובפסחא (בשאר השנה הממתיק המועדף היה דבש, למי שתוהה). לאחר גילוי אמריקה, כאמור, סוכר החל להיות זמין יותר ועם הזמן מחירו ירד בעיקר מאחר ונפתחו דרכי מסחר חדשות למזרח שלא דרשו תיווך, וכמו כן האירופאים יכלו לנצל את המושבות שלהם לגידול סוכר והפקתו (ע"ע הקאריביים). ירידת מחירים זאת בהרבה מובנים הייתה נקודת הפתיחה של הקונדיטוריה המודרנית – הרומאים היו נוהגים לקנח ארוחה עם פירות, או מן עוגות גבינה אפויות, ובימי הביניים נוספו לאלה פאי הפירות (שלרוב היה בצק פריך שמכיל מלית), ג'לי, וסוגי פודינג שונים (לרוב פודינגי לחם למיניהם, או פודינג מאודה, או פודינג על בסיס בשר, שלרוב לא התבססו על חלב אלא על חלב שקדים), וזה פחות או יותר זהו. הסוכר אפשר לאופים להכין לשם שינוי בצקים מתוקים בכמויות, דבר שדבש הרבה פחות מתאים עבורו – אל תשכחו שהיום קל לשלב דבש בבצקים מאחר ויש לנו עזרים מכניים – אם תנסו להחליף את המכונה בידיים ותבינו בדיוק על מה אני מדבר. מהסיבה הזאת עוגות הפירות נחשבו מאכל של אירועים מיוחדים, בעיקר כי הכנתן הייתה יקרה והיה כאן אלמנט מסוים של שואו. בהמשך, עם ירידת מחירי הסוכר, המסורת אמנם נשארה אבל אף אחד לא ממש זכר למה.

אז ככה – הפוסט הבא יכלול כארבעה מתכונים מרחבי אירופה לעוגות ולחמי פירות העונה, שמשקפים פחות או יותר את הגרסאות השונות לעוגות פירות במרכז וצפון אירופה. לפני שאני עובר הלאה, אני מחויב לציין שאלה מתכונים מאוד שונים ממה שרובנו רגילים אליו – אלה לא עוגות סטנדרטיות או לחמים יומיומיים, וקל לראות עליהם שהם לא מתאימים לכל אחד. עם זאת, אני עדיין ממליץ לכם לנסות. בניגוד לדברים אחרים שעולים לכאן, ההכנה של המאפים האלה דווקא פשוטה. אמנם מדובר במאפים מאוד שונים מהסטנדרט שאנחנו רגילים אליהם, אבל הם כן מיוחדים מאוד בדרכם, ולדעתי הם טובים כל השנה, לא רק בדצמבר.

Christstollen

SAMSUNG CAMERA PICTURES

אחד הלחמים הגרמנים היותר מפורסמים של עונת חג המולד הוא השטולן. מדובר במן לחם מתפורר ולא תפוח, מנוקד בצימוקים, פירות מסוכרים, ולעיתים גם מרציפן, המועשר על ידי חמאה ומומתק עם אבקת סוכר. "שטולן" עם זאת הוא שם גנרי ללחמי חג מולד גרמניים – השטולן בה' הידיעה שמתייחסים אליו, ושאני מתייחס אליו, הוא Christstollen או הDresdner Stollen, שמוצאו מהעיר דרזדן.

מדובר במאפה מהסוג הפרימיטיבי – לחם תפוח בקושי, ובצק שמרים מאוד פריך. וזאת בדיוק הנקודה – השטולן הוא לחם. לא עוגה, לחם, וזאת הסיבה שהוא עובד כל כך טוב. השטולן הוא לא פצצת סוכר, אלא לחם די בסיסי עם תוספות מתוקות, קצת יותר מתוק מלחם לבן עם צימוקים, אבל לא בהרבה. אם אתם לא אוהבים עוגות מתוקות מדי (ובאמת שקשה לי להאשים אתכם), אני ממליץ לכם לנסות את השטולן. אמנם אני לא יודע אם הייתי מגיש אותו בסוף ארוחה, אבל בהחלט הייתי מגיש אותו בארוחת ביניים, או ארוחת בוקר, יחד עם חמאה או ריבה.

מרכיבים – לכיכר לחם ארוכה או 2 כיכרות בינוניים

חצי קילו קמח

250 גר' חמאה רכה

100 מ"ל חלב

50 גר' סוכר

קורט מלח

3 כפיות קינמון

2 כפיות ציפורן

40 גר' שמרים טריים*

2 ביצים

100 מ"ל שנאפס

כוס וחצי פירות מסוכרים

שני שליש כוס צימוקים

מרציפן (לא חובה)

חמאה מומסת, להברשה**

אבקת סוכר

*כן, אני יודע שזאת כמות גדולה, אבל זה בצק מאוד עשיר שצריך את הכמות הזאת.

**כן, זה יוצא הרבה חמאה, תתמודדו עם זה.

הכנה

מניחים את הצימוקים והשנאפס בקערה ומשרים למספר שעות, ולאחר מכן מסננים את הצימוקים (אל תשפכו את השנאפס!). מערבבים יחד את הצימוקים, הפירות המסוכרים, הקמח, התבלינים, הסוכר, והמלח לתערובת אחידה. ממיסים את השמרים בחלב, ומוסיפים את החלב, הביצים, והחמאה לתערובת. מעבדים עד לקבלת בצק רך ואחיד (הוא לא יראה כמו בצק שמרים, אל דאגה).

מעבדים את הבצק תוך כדי תוספת קמח במקרה הצורך עד לקבלת בצק רך ושומני, ומעבירים לכלי. מכסים ונותנים לבצק לנוח כשעה-שעתיים (שימו לב שזאת לא התפחה, רק מנוחה).

לאחר תום המנוחה, משטחים את הבצק למלבן בעובי 3-4 ס"מ, ומניחים את המרציפן לאורך הצד הימני. מגלגלים פנימה ומהדקים ליצירת כיכר לחם בעובי לא שווה (פעמים רבות השטולן נראה, בחתך כמובן, כמו מן גבעה משתפלת), ומעבירים לתבנית. אופים ב180C כשעה.

לאחר שהשטולן יצא מהתנור מיד מוזגים את השנאפס על הלחם (תוספת השנאפס ללחם היא רעיון שלי, היא לא הופיעה באף מתכון גרמני שקראתי), מזגגים בחמאה, ומפדרים עם אבקת סוכר. נותנים לשטולן להצטנן כחצי שעה-שעה, וזהו – ניתן לחתוך ולהגיש.

ואנוצ'קה

2016-10-14-13-41-27-2

המתכון הבא לא יראה יותר מדי זר לאף אחד מכם. למעשה, סביר להניח שכולכם כבר ראיתם דומים לו, בעיקר מאחר ומדובר בסוג של חלה. הלחם המדובר הוא לחם צ'כי בשם vanocka, אשר הוא לחם קלוע המורכב מבצק עשיר הכולל צימוקים – במילים אחרות, חלה מתוקה. הואנוצ'קה איננה ייחודית – למעשה, ניתן למצוא מאפים דומים מאוד בכל מזרח ומרכז אירופה, שלרוב נאפים הן בחג המולד ובחג הפסחא. החלה שאנחנו מכירים ככל הנראה הושאלה מתישהו במהלך השהות היהודית במזרח אירופה מלחמים שכאלה.

כמו השטולן, הבצק איננו מתוק כפי שהוא כולל בתוכו תוספות מתוקות, אך בניגוד אל השטולן הואנוצ'קה הרבה יותר קרובה ללחם מאשר לעוגה. בקלות ניתן למרוח עליה חמאה או גבינה (או ממרח מלוח אחר), הרבה יותר מלחמים מתוקים אחרים. היבט נוסף מעניין של הואנוצ'קה הוא המבנה שלה. למרות שקל לחשוב על הואנוצ'קה כחלה עם קליעה סטנדרטית, האמת שיש חוקיות מסוימת לקליעה – הלחם עצמו מורכב משלוש קליעות שונות – הראשונה מ4 גלילי בצק, השנייה מ3 גלילי בצק, והשלישית מ2 גלילים, אשר מניחים אחת על השנייה. האם הייתה משמעות כלשהי לכך? אם כן היא אבודה. כן ברור שיש כאן מסורת שמסבכת הליכים, ולו רק מאחר וקליעה רגילה הייתה הרבה יותר קלה, ונשאר רק שלתהות האם במקור הייתה משמעות לתהליך (והמספרים 3 ו9 אכן היו בעלי משמעות מיסטית אצל שבטים שחיו בעבר בבוהמיה). אם אין לכם סבלנות לכך כמובן שאם תקלעו את הלחם הזה בכל צורה אחרת הוא גם יצא מעולה (כל עוד לא תשכחו את השקדים הפרוסים. בתור אחד שלא אוהב שקדים, אני חייב לומר שהם מוסיפים המון).

מרכיבים – ללחם גדול אחד (מבוסס על המתכון הזה)

4 כוסות קמח לבן

113 גר' חמאה מומסת

כוס ורבע חלב

שלושת רבעי כוס סוכר

כפית קינמון

2 כפית שמרים טריים

2 ביצים, מופרדות לחלמונים וחלבונים

גרידת לימון

כוס צימוקים

כוס פירות מסוכרים

שקדים פרוסים, אבקת סוכר (לקישוט)

הכנה

ממיסים את השמרים בחלב, ומעבדים יחד עם החמאה, הקמח, החלמונים, הסוכר, גרידת הלימון, והקינמון עד לקבלת בצק אחיד, רך ומעט דביק (יכול להיות שצטרכו להוסיף קמח בכדי לייצב את הבצק). מעבדים פנימה את הצימוקים והפירות המסוכרים ומעצבים בחזרה לכדור. מעבירים לכלי מקומח קלות, מכסים, ונותנים לבצק לנוח כשעתיים.

לאחר כשעתיים, מוציאים את הבצק מהכלי ומחלקים ל2 חצאים ביחס של 60-40. מחלקים את החלק הגדול ל5 חלקים, ואת הקטן ל4, ומעבדים כל חלק לגליל ארוך. לאחר מכן, לוקחים 4 מהגלילים הבינוניים בעוביים, וקולעים. יוצרים שקע במרכז, מברישים בחלבוני הביצה, ומניחים בתבנית אפייה. לאחר מכן קולעים את 3 הגלילים הגדולים יותר, יוצרים גם בהם שקע, מברישים בחלבון, ומניחים על הקליעה הראשונה. לסיום, מפתלים את שני הגלילים הקטנים שנותרו ומניחים בשקע שעל הקליעה השנייה. מכסים ונותנים לבצק לנוח כשעה נוספת.

בינתיים, מחממים תנור ל175C. לאחר שהמנוחה הסתיימה, מברישים בנדיבות את הלחם בחלבוני הביצה, ומפזרים מעליו את השקדים הפרוסים. נועצים בעדינות מספר קיסמים על הלחם, ומכסים בנייר כסף (המטרה היא שיהיה מרווח מסוים בין נייר הכסף לבצק), ומכניסים לתנור ל45 דקות. לאחר אותן 45 הדקות מסירים את נייר הכסף ונועצים קיסם במרכז הלחם – אם הקיסם לח, המשיכו לאפות עוד 5 דקות ללא כיסוי, אחרת, הוציאו מהתנור.

מצננים את הואנוצ'קה על רשת, ולאחר שהצטננה מפזרים מעליה מעט אבקת סוכר. מומלץ להגיש יחד עם חמאה או גבינה לבנה.

צלטן – Tiroler Zelten

SAMSUNG CAMERA PICTURES

המתכון הבא הוא אולי השונה ביותר מכל שאר המתכונים שהופיעו כאן, בעיקר מאחר והוא הכי קרוב ללחם מכולם. למעשה, ככה הייתי מתאר אותו – לחם שיפון עם אגוזים ופירות יבשים. הוא לא לחם מתוק, אלא לחם ממש, והרבה יותר קרוב בסגנון ללחמי שיפון מאשר ללחמנייה מתוקה. המתכון עצמו מגיע מדרום טירול, והוא דוגמא נפלאה כיצד המטבח הדרום גרמני ספח אליו השפעות איטלקיות. למעשה, מכל חמשת המתכונים המופיעים כאן הייתי אומר שהוא האהוב עלי.

אני מודע לזה שהתבלינים שמופיעים למטה אינם תבלינים האופייניים לארצות וחבלי ארץ דוברי גרמנית (ודבר דומה ייאמר על התאנים המיובשות). עם זאת, קחו בחשבון שמדובר במתכון חג מולד שככל הנראה די עתיק, ושבעבר תבלינים שכאלה היו דבר יקר, והיכולת להרשות לעצמך אוכל עשיר בתבלינים נחשב כסמל לעושר, וזאת הסיבה שהם מככבים במאכלי חג המולד. זה קצת כמו פואה גרא איכותי או קוויאר טוב – קונים אותם רק לאירועים חשובים, וחג המולד היה אחד המועדים החשובים בשנה, בוודאי שבמקומות קרים כמו מורדות האלפים.

באשר למתכון, יש רק דבר אחד שהייתי משנה – למרות שכל המתכונים דיברו במפורש על שמרים, אני הייתי מעדיף להשתמש, בדיעבד כמובן, בשאור. יותר מתאים לדעתי, אם כי הלחם יוצא נהדר גם בלעדיו.

מרכיבים – 

375 גר' קמח לבן

375 גר' קמח שיפון מלא

20 גר' שמרים טריים

2 כפות דבש

מים – לפי הצורך

כפית מלח

כף זרעי כוסברה, מרוסקים

כף כמון

חצי כף זרעי שומר (או אניס), מרוסקים

כפית פלפל אנגלי, מרוסק

מים מינרליים – לפי הצורך

כוס אגוזי לוז קלויים

כוס אגוזי מלך קלויים

לתערובת הפירות היבשים – 

כוס גר' אגסים מיובשים, קצוצים

כוס גר' שזיפים מיובשים, קצוצים

כוס גר' צימוקים

חצי כוס גר' פירות מסוכרים

כוס תאנים מיובשות, קצוצות

200 מ"ל שנאפס איכותי, או ברנדי

מי דבש – להברשה

מרכיבים – 

בלילה לפני, מערבבים יחד את הפירות היבשים יחד עם השנאפס ומניחים בקערה ללילה.

למחרת, מערבבים את כל הרכיבים היבשים (למעט האגוזים), ויוצרים גומה בתערובת הקמח. מניחים בתוכה את השמרים ואת הדבש, ומוסיפים מעט מים עד לגובה הגומה. מערבבים בעדינות עד שהשמרים התמוססו לחלוטין. לאחר מכן, מתחילים לעבד את התערובת לבצק אחיד תוך כדי הוספת מים לפי הצורך, עד שמתקבל בצק אחיד ומעט דביק. מעבירים לכלי מקומח ונותנים לבצק לנוח כשעתיים.

לאחר המנוחה, מוציאים את הבצק למשטח עבודה מקומח קלות ומשטחים אותו. עורמים עליו את האגוזים, ומעליהם מניחים את תערובת הפירות היבשים המסוננת, ומעבדים לבצק אחיד (כן, זה נראה כאילו זה נכשל – אל תתייאשו, פשוט המשיכו והבצק יתאחד בסופו של דבר), ולאחר מכן מעבדים לצורת גליל או כדור. מניחים על תבנית אפייה ונותנים ללחם לנוח כשעה נוספת. בינתיים, מחממים תנור ל210C.

לאחר תום המנוחה מברישים את הלחם בנדיבות במי דבש, ולאחר מכן מכניסים אל התנור. אופים 10 דקות ב210C, ולאחר מכן מורידים את הטמפ' ל180C וממשיכים כ50 דקות נוספות, או עד שקיסם הננעץ במרכז הלחם יוצא חלק. מוציאים מהתנור ומצננים. מומלץ להגיש את הלחם הזה פרוס עבה, יחד עם כמויות נדיבות של חמאה וריבה.

קינוח – עוגת פירות

SAMSUNG CAMERA PICTURES

המתכון איתו בחרתי לסיים הוא המתכון לעוגת הפירות האנגלית הקלאסית. אני לא חושב שישנה עוגה בחושה חגיגית ומפוארת ממנה – היא עשירה בכמויות של חמאה, היא מנוקדת בפירות מסוכרים, ובנוסף לכך היא גם ספוגה בסירופ אלכוהולי – לא סירופ על בסיס משקה אלכוהולי, אלא סירופ אלכוהולי ממש. הדעות לגבי העוגה הזאת נחלקות – או שמאוד אוהבים אותה או ששונאים אותה. אני בכל מקרה, שייך למחנה הראשון.

העוגה הזאת ככל הנראה הומצאה, בצורה הזאת, בבריטניה, ולפני ימי אבקת האפייה היא הייתה מאוד שונה – באותם הימים העוגה הזאת הייתה לבנה עם פירות מסוכרים, שהייתה לרוב מאוד קשה. זאת גם אחת הסיבות בגללה העוגה הוספגה בסירופ אלכוהולי – מעבר לעובדה שהסירופ שימר את העוגה לזמן ארוך, הסירופ גם ריכך אותה מעט. היום העוגה הזאת תופחת בעזרתה של אבקת האפייה והיא לא שונה במיוחד מעוגות אחרות במרקמה, אבל הנוהג של הוספת הסירופ האלכוהולי נשאר. האמת? דווקא רעיון לא רע.

לפני שאני עובר אל המתכון, אזהרה אחת – זאת לא העוגה הבחושה הרגילה שאתם רגילים אליה. למעשה, היא מן הכלאה בין עוגה בחושה לעוגה ספוגה בסירופ, ושונה מהותית משתיהן – היא כבדה מאוד ומתוקה מאוד. אה, ואל תבנו על לקצץ בכמויות הסוכר ו/או החמאה, ואל תחליפו את הקמח במשהו אחר – זה פשוט לא יעבוד – או שתכינו את העוגה הזאת כמו שהיא, או שאל תכינו בכלל. ועם זאת, אם הייתי צריך לתכנן ארוחת חג מולד והייתי צריך לבחור קינוח, זאת הייתה העוגה שהייתי בוחר. את השטולן, הואנוצ'קה, או את הצלטן הייתי שומר לארוחת בוקר.

מרכיבים – מבוסס על המתכון הזה

200 גר' חמאה, בטמפ' החדר*

200 גר' קמח לבן

200 גר' סוכר

3 ביצים

8 גר' אבקת אפייה

30 גר' קמח שקדים

60 גר' אגוזי מלך, מרוסקים

350 גר' פירות מסוכרים**

210 מ"ל רום או שנאפס פירות צלול, מחולק לשתי מנות של 60 מ"ל ו150 מ"ל (שימו לב להוראות בהמשך)

לסירופ –

150 מ"ל מים, וסוכר באותה הכמות

150 מ"ל רום (ראו ההוראות בהמשך)

*אל תמיסו את החמאה במיקרו – עליה להיות בטמפ' החדר. תנו לה לנוח כשעה מחוץ למקרר, זה יעשה את העבודה.

**כעיקרון, אני השתמשתי בתערובת של דובדבנים מסוכרים, קליפות הדרים מסוכרות, וגבעולי אנג'ליקה מסוכרים. אני אומר מראש שתצטרכו להתאמץ מעט בכדי למצוא פירות מסוכרים מתאימים לעוגה, מאחר ורוב הפירות המסוכרים שנמכרים בארץ אינם בדיוק מה שהייתם רוצים לעוגה הזאת – הם קשים מדי ויבשים מדי. בכל מקרה, את הדובדבנים משאירים בשלמותם, ואת כל השאר קוצצים לקוביות.

הכנה

מניחים את הפירות המסוכרים בקערה ויוצקים את השנאפס משרים לשעה וחצי לפחות (ועדיף אפילו ללילה). לאחר מכן מסננים את הפירות מהשנאפס, ומחלקים את הנוזל בו הושרו הפירות לשתי מנות – אחת של 60 מ"ל, והשנייה של 150 מ"ל.

בינתיים, מעבדים יחד את הסוכר והחמאה עד לקבלת תערובת אחידה. מוסיפים את הביצים ומעבדים היטב, ולאחר מכן מוסיפים את קמח השקדים, אבקת האפייה, והקמח, וממשיכים לעבד עד לקבלת בלילה חלקה. מוסיפים את הפירות המסוכרים, 60 מ"ל מהשנאפס, ואת האגוזים ומעבדים אותם לתוך הבלילה.

משמנים תבנית אפייה ומקמחים אותה קלות (מומלץ גם להניח נייר אפייה בבסיסה), ומעבירים לתוכה את הבלילה. אופים בחום של 200C עד שקיסם הננעץ במרכז העוגה יצא יבש, בין חצי שעה לשעה (כעיקרון, לאחר חצי שעה בודקים בפעם הראשונה, ואז כל עשר דקות). וכן, אל תדאגו אם העוגה נראית מעט יבשה או שרופה – תוך זמן קצר מאוד אנו הולכים לפתור את הבעיה הזאת.

בינתיים, מכינים את הסירופ – מביאים את המים והסוכר לרתיחה, ומבשלים בחום נמוך כ2-3 דקות. מכבים את האש, ולאחר שהסירופ הצטנן יוצקים לתוכו את שאר השנאפס (כן, זה סירופ עם ריכוז אלכוהולי).

מיד לאחר שהעוגה יצאה מהתנור, בזהירות רבה מוציאים אותה לרשת ואז לתבנית, ויוצקים מעליה את הסירופ. העוגה מהר מאוד תשתה את כלל הסירופ, ואתם תקבלו עוגה אלכוהולית. מומלץ לצנן לפני ההגשה.

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “לחמים ועוגות לחג המולד

  1. פינגבק: לאפות עם דונאלד דאק – לחם מתוק עם שמאלץ ופירות יער | עוף זה ציפור ופרה זה חיה

  2. פינגבק: ואכלת את עשב השדה – מורית גדולה, או סלרי פראי | עוף זה ציפור ופרה זה חיה

  3. פינגבק: Pane di Sapa | עוף זה ציפור ופרה זה חיה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s