הראשון במאי 2016

SAMSUNG CAMERA PICTURES

בימינו, ה1 למאי מזוהה עם הקומוניזם והסוציאליזם. אמנם ימי תהילתה של ברית המועצות נגמרו, אבל הקומוניסטים לא היו אלה שהמציאו את חגיגות ה1 למאי. למעשה, ה1 למאי היה יום חג עממי לפחות אלף וחמש מאות שנה (אם לא הרבה יותר) לפני שקארל מארקס נולד. באופן מסורתי באירופה ה1 במאי נחשב ליומו הראשון של הקיץ, מאורע שבתרבויות צפוניות היה בעל חשיבות רבה. העולם בעבר היה מקום קר הרבה יותר, ולא רק במובן של טמפרטורות -צריך לזכור שעד לפני 100 שנה ברוב העולם הצפוני חימום בחורף ממש לא היה דבר מובן מאליו, ומי שלא אגר מספיק עץ או מזון לחורף בהחלט היה יכול לצאת מהתקופה הקרה בארון – וזה בלי לדבר על מקורות מזון שהולכים ומתמעטים החל מאוקטובר וחוזרים רק לקראת אפריל.

היום הראשון של הקיץ נודע בשמות רבים ולווה במסורות רבות במערב, ומדובר באחד החגים הבודדים שצוינו ברוב התרבויות הצפוניות, ועוד בצורה דומה. באירלנד וסקוטלנד, ה1 למאי היה ידוע בתור הבלטיין, ויחד עם הסאוואין (ה1 לנובמבר) נחשב לאחד התאריכים החשובים בשנה, כמו מן "ראש שנה שני" (הקלטים נהגו לחלק את השנה לחלק מואר שהחל ב1 למאי, וחלק חשוך שהחל ב1 לנובמבר, ושני התאריכים האלה נתפסו מבחינתם כ"ראש השנה"). אך למרבה הצער, כאן מה שאנחנו יודעים על החג הקלטי הזה מסתיים, ואיך וכיצד הבלטיין נחגג בימים שקדמו לפטריק הקדוש ולקולומבה הקדוש זאת שאלה מצוינת. רומנטיקנים מודרניים וסופרי פנטזיה שחיו במאה ה19 ואילך יצרו לחגיגות הבלטיין תדמית בעלת אופי מיני, מאין "חג פוריות" שנחגג במסיבות מין המוניות ליד מדורות. עם כל הכבוד לתדמית הרומנטית הנ"ל, היא ככל הנראה שייכת לעולם הפנטזיה – בהסתמך על מנהגים עממיים ששרדו לימינו אנו, רוב מה שיודעים הוא שככל הנראה חגיגות הבלטיין לוו בהדלקת משואות וכללו טקסים שהיו קשורים להליכה בין מדורות (זה לא אומר שלא היו בטקסים האלה אלמנטים מיניים, אך מדובר בלא יותר מספקולציות).

דבר דומה ניתן לומר על מדינות מרכז וצפון אירופה, שגם בהן נהוג לציין את הראשון במאי (או יותר נכון, את הערב שלפני – ה30 לאפריל) כ"ליל וואלפורגה הקדושה". ואלפורגה הייתה ספק מיסיונרית ספק נזירה שחיה בגרמניה של המאה ה8, אך כמו במקרה של קדושים קתולים רבים יום חגה הוא לא יותר מאימוץ חג לא נוצרי על ידי הכנסייה. גם בגרמניה, פינלנד, הארצות הבלטיות, צפון פולין, ושבדיה נוהגים להדליק משואות בערב וואלפורגה הקדושה, ובגרמניה ה30 לאפריל אף ידוע כ"ליל המכשפות", בו לפי האגדה המכשפות מתאספות על פסגת הר הברוקן וחוגגות "יחד עם השטן" במן מסיבה שכוללת, שוב, אורגיות פרועות (ואחת התהיות שלי היא האם כל האנשים שמאמצים את המנהג הזה בימינו כמן "ריקליימינג פגאני למסורות אבודות" מבינים שהסיפורים האלה הומצאו לא כתיאור ממשי של המתרחש אלא כדרך של המיסיונרים והכמרים בימי הביניים להטיל רפש באנשים אחרים. מיותר לציין שאני לא רואה שום דבר שלילי במסיבות שכאלה, אבל עדיין, מן הראוי לדייק בעובדות ההיסטוריות). בכל מקרה, הסצינה הזאת תוארה רבות באומנות המערבית – החל מ"פאוסט" של גתה וכלה בסרטון האנימציה של דיסני הממחיז את היצירה "לילה על הר קרח" של מוסורגסקי, שגם היא מתייחסת בדיוק לכך.

למרות שהחגיגות האלה אמורות להיות רחוקות מאיתנו תושבי ארץ הקודש מרחק שנות אור, אני בטוח שעד עכשיו חלקכם מן הסתם כבר שם לב לדמיון בין תיאור מנהגי החג בצפון ומרכז אירופה לל"ג בעומר – ולא מדובר כאן בצירוף מקרים. אבות הציונות, שחיפשו גיבור יהודי לוחם, לקחו חג זניח בחשיבותו והלבישו עליו את הסיפורים על מנהיג יהודי מהמאה השנייה, בר כוסבא, אשר הנהיג מרד כושל ברומאים (למי שתוהה, במקור ל"ג בעומר קשור לתגלית קבליסטית של רבי שמעון בר יוחאי). בר כוסבא התאים בדיוק לצרכים של אבות הציונות – הם הרי ניסו ליצור תרבות יהודית חדשה ברוח הלאומיות האירופאית, ורצו מודל ליהודי לוחם ואיש אדמה שיעמוד בניגוד ליהודי העני מהעיירה שחי בחסדי הגויים או היהודי הבורגני המשכיל שראה ביהדות רקע היסטורי ותו לא. בר כוסבא וסיפור המרד שלו ברומאים התאים בדיוק לצרכים אלו, וכך שמו שונה ל"בר כוכבא" (בן הכוכב), וכל המיתוס של ל"ג בעומר נולד. ועם זאת, אותו החג לא כלל יותר מדי מנהגים שדיברו לכלל הציבור – וכך אבות הציונות אימצו את מנהג הדלקת המדורות ב1 למאי שהם הכירו מחייהם באירופה והלבישו אותו על ל"ג בעומר (הרי גם ככה הייתה סמיכות בתאריכים) – צריך לזכור שבאותם הימים הרבה מהיהודים שהיגרו לארץ הגיעו מאירופה, ולמרות הדיבורים על השיבה לארץ הקודש בפועל אותם המהגרים עשו הרבה דברים בכדי להרגיש "כמו בבית". יערות קק"ל הם אולי הדוגמא המפורסמת ביותר לכך, והם ניטעו עם עצים לא מקומיים במכוון בכדי שבארץ יהיו יערות כמו באירופה – מנהגי ל"ג בעומר הם מקרה דומה, אך פחות מפורסם . בנקודה זאת אני מעוניין לציין שאני לא רואה בכך דבר שלילי – זה היה תהליך היסטורי, וכמו שאמר נפוליאון "ההיסטוריה היא לא יותר מאגדה שהכל מסכימים עליה". אנשים השתמשו בהיסטוריה ככלי משחר הימים וסביר להניח שהם ימשיכו לעשות זאת עד קץ הימים. הנקודה היא שבתפנית מאוד אירונית של הגורל גם אנחנו בישראל בפועל מציינים את היום הראשון של הקיץ על ידי מנהגים שכל קשר בינם לבין בר כוסבא אפסיים בהחלט (וסביר מאוד להניח שבר כוסבא עצמו לא היה מאושר מכך). כאמור, צחוק הגורל.

אז מה אוכלים ביום הראשון של הקיץ? עכשיו אנחנו מגיעים אל החלק המעניין. ישנם מעט מאוד מאכלים מסורתיים שבאמת ניתן לראות בהם מן סמליות ליום הראשון של הקיץ – אך הפוסט של היום למרבה המזל יעסוק בדיוק במאכל שכזה – סלט עלי עוזרר. לפני שאתם לא מבינים מדוע אני מתלהב מסלט עלי להסביר שלא מדובר בסתם סלט עלים, אלא עלים שנקטפו במצב מאוד מסוים. עלי עוזרר היו מרכיב מסורתי במטבח הכפרי הבריטי – בקיץ ובסתיו הם יועדו לחליטות למיניהן, ובאביב, לאחר שהשלגים נמסו והעצים החלו ללבלב העלים הצעירים קיבלו את השם "לחם וחמאה" (ואל תשאלו אותי למה), ונאכלו באופן מסורתי בראשון למאי. השיוך של עץ העוזרר עם תחילת הקיץ אפילו חזק מזה – שמעתם על המנהג של לרקוד מסביב לעמודים בראשון למאי, הMaypole המפורסם? ככל הנראה במקור היו רוקדים מסביב לעץ הזה. בנוסף, חלק משמותיו של העוזרר אף נגזרים מכך – שם נרדף לעוזרר בבריטניה ובארה"ב הוא Mayhaw, שם שככל הנראה מגיע מהעובדה שהעוזרר נוטה להתכסות בפרחים לבנים בעונה זאת.

ובאשר לסלט, אני בטוח שאלה מכם שמכירים קצת את עץ העוזרר לא מבינים ממה אני מתלהב. אלה מכם שיצא להם לטעום עלי עוזרר יודעים שכמו הפרי, במצבו הרגיל העלה איננו טעים למדי. הוא בעיקר יבש עם טעם לוואי של תפוח מריר – אך זה איננו נכון לגבי העלים הצעירים. העלים הצעירים בעלי טעם חלש, כמו משהו בין מרירות של עלי רוקט למתיקות מאוד עדינה של תפוח. ככאלה, הם מצוינים כחלק מסלטי עלים למיניהם או בפני עצמם – במתכון הבא צירפתי אותם לגבינה כחולה, אגוזי מלך, ומעט פירות עוזרר שנשארו מסוף העונה. התוצאה איננה כל כך שונה מסלט עלים וגבינה כחולה רגיל, אך טעמי הלוואי של הסלט הזה שונים מאוד, במובן הטוב ביותר. הרבה פעמים אנשים רגילים לטעם סטנדרטי של אוכל, והסלט הזה הוא כל דבר חוץ מסטנדרטי, וכל גרסא שאתם תכינו לו (בהנחה ותשתמשו בעלי עוזרר) תהיה שונה – ולמה זה? כי העוזרר הוא עץ פראי. טעמם של העלים והפירות הוא פונקציה של מזג האוויר והסביבה, ואלה גורמים שאין לנו שליטה בהם. וזה חברים, מה שנקרא "לאכול את העונות".

שימו לב – אני לא משלה את עצמי שלרובכם יש עצי עוזרר בגינה, וברור לי שלחלקכם יהיה קשה להשיג לבלובי עוזרר במאי ולו רק כי ה1 במאי שלנו שקול ל1 באוגוסט של הבריטים. אני לא הולך לשקר – אני את העלים שמופיעים בתמונה למטה קטפתי לפני כארבעה שבועות, כאשר עוד ניתן היה לדבר על "אביב" במקום "קיץ". עם זאת, והיה ויש לכם האופציה ללקט לבלובי עוזרר עלי להדגיש שבשום פנים ואופן לא מגלחים עץ מעליו. לוקחים מעט, לכל היותר 5% מהעלים על העץ (אם כי לא ברור לי מי צריך כמות כזאת…), ואם אתם לא יכולים לעשות זאת תמצאו לכם משהו אחר לאכול. כל הפואנטה של אכילה עם עונות השנה היא להיות מסונכרן עם הטבע, לא להרוס אותו. אה, וכן, אם אינכם יודעים לזהות בדיוק את העוזרר, אל תתחילו להתעסק עם זה בכלל. ללקט אוכל זה אולי רומנטי, אבל זה גם מאוד מסוכן. בשום פנים ואופן אל תצאו החוצה ותתחילו לאכול את הדבר הראשון שאתם מוצאים בשדה – זה לא עובד ככה, ומי שיעשה זאת סביר להניח שיסיים בבית חולים. אם אתם הולכים להשקיע וללקט אוכל, מן הראוי שתשקיעו גם במגדיר צמחים טוב (ומי שמעוניין במגדיר אינטרנטי מצוין – בבקשה).

אה, ועוד משהו לא קשור – מאחר ויום השואה חל השבוע ושבוע הבא חל יום הזיכרון ככל הנראה סדר הפרסומים כאן יתבלגן ויהיה בימים שונים. כאמור, אחזור למצב הרגיל לאחר יום העצמאות.

SAMSUNG CAMERA PICTURES

מרכיבים – למנה אחת

כוס עלי עוזרר צעירים, שטופים

10 פירות עוזרר, שטופים*

2 כפיות סירופ עוזרר

מעט גבינה כחולה, עדיף כמה שיותר קרמית

חופן אגוזי מלך, מרוסקים

*אי אפשר להוציא את הגרעין מפירות העוזרר בדרך יפה, ולצרכי הגשה הייתי ממליץ לכם להשאיר את הפירות כמו שהם. עם זאת, יש לציין שבשום פנים ואופן אין לאכול את גרעין העוזרר – בניגוד לבשר הפרי הוא דווקא מכיל רעל. לפני שאתם נבהלים, כדאי שתדעו שגם בגרעיני תפוח יש רעל – ציאניד. שימו לב וזה.

הכנה

מניחים את  כל המרכיבים למעט סירופ העוזרר על צלחת. מזלפים מעט מסירופ העוזרר על הסלט, ומגישים.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s