על דגים לחג – שנהיה לראש ולא לזנב

SAMSUNG CAMERA PICTURES

*כל התמונות בפוסט הזה צולמו בפריס, בRue Mouffetard, כדוגמא למכירת דגים באופן ידידותי לסביבה*

כפי שאפשר לראות כאן, אני לא אדם שנרתע מלאכול דברים שהם, איך נתנסח בעדינות, off the beaten path. אין לי בעיה לאכול כל דבר כמעט, בין אם ירק, פרי, או חיה. עם זאת, יש לי אי אילו קווים אדומים, ואחד מהם הוא שאני לא אוכל חיות בסכנת הכחדה. ולמה אני כותב את השורות האלה? כי לפני כל חג הרשת מתמלאת במתכוני דגים שנכתבו על ידי מיטב השפים/בלוגרי האוכל/בשלנים/כיו"ב אושיות אוכל, אשר לרוב מתבססים על לוקוס, טונה, מוסר ים, ועוד הרבה דגים יוקרתיים יחסית, בעלי מאפיין משותף אחד – הם בסכנת הכחדה חמורה מאוד. אני הולך לומר זאת עכשיו, מאחר ואין דרך יפה לומר זאת – אם לא נפסיק לאכול את הדגים האלה ומהר, ישנו סיכוי סביר שעוד מספר שנים נתעורר והם ייעלמו מהים. אני לא ממציא נתונים ולא מנסה לזרוע פאניקה, מצב האוכלוסיות של כל הדגים האלה הוא בכי רע, ובגלל דרישת הקהל הלחץ עליהם רק הולך מתגבר. אם לא נפסיק עכשיו לדוג אותם (או לחלופין, אם לא נטיל מגבלות מאוד מחמירות על הדיג שלהם) עוד מספר לא רב של שנים הם ייכחדו, פשוט כך. ואגב, אל תחשבו שאם עכשיו נאסור את הדיג המצב בהכרח יהיה הפיך, ושעוד מספר שנים בהכרח נחזה בפיצוץ אוכלוסין של דגי הלוקוס או הטונה – כבר היו מקרים מעולם (כמו במקרה של הקוד המערב אטלנטי) בהם האוכלוסייה קרסה, ולא התאוששה למרות איסורי דיג ותקנות שונות שנועדו לשפר את המצב. במילים אחרות, אנו עלולים להיות על סף נקודת האל חזור. בנוסף לכך, תופעה איומה להכעיס הנלווית לכך היא אכילת דגים צעירים – או במילים אחרות, הדור הבא. תעשו חשבון לבד מה המשמעות של אכילת הדור הבא של חיה שנמצאת בסכנת הכחדה.

למען האמת, המצב אפילו חמור יותר, מאחר והבעיה עם אכילת דגים בישראל גרועה בהרבה מרק חוסר תשומת לב פושע למיני דגים בסכנת הכחדה. הדיג בישראל מתבצע על ידי ספינות מכמורת. מכמורת היא סוג של רשת בעלת צורת משפך – הספינה מטילה אותה לים ומתחילה להפליג, והמכמורת פשוט "גורפת" לתוכה את כל הדגים שעוברים בדרכה. כמובן ששיטת דיג כזאת איננה מבחינה יותר מדי, והמכמורות בפועל מגלחות את הים – או במילים אחרות, כל מני סוגי יצורים ימיים נתפסים בהן, ולרוב נפצעים אנושות. למען הסר ספק, מדובר ביצורים שסביר מאוד שלא תראו אצל מוכר הדגים, ורובם פשוט מושלכים בחזרה לים (ואתם יכולים לנחש לבד את סיכויי ההישרדות של חיה פצועה). בנוסף לכך, רשתות המכמורת "מגלחות" את הקרקעית – וכך גם מונעות מיצורים להתפתח עליהן. מדובר בשיטת דיג שיצאה מחוץ לחוק ברוב המדינות המתקדמות, אבל כאן בארץ לאף אחד לא אכפת.

אז מה ניתן לעשות?

ובכן, קודם כל אפשר להפסיק לצרוך דגים בסכנת הכחדה – אם נמשיך לאכול אותם הם יעלמו מהים, נקודה. נדרש מכם דבר אחד בלבד – לפני שאתם קונים דג לארוחת החג, תעצרו רגע ותוודאו האם הדג המבוקש נמצא בסכנת הכחדה או לא, ואם התשובה היא כן, אל תקנו אותו, גם אם הוא במחיר מבצע ומדובר במציאה (והאלים יודעים לכמה "מציאות" שכאלה יצא לי לסרב). פעמים רבות אומרים שלאדם הממוצע אין זמן להיאבק למען מטרות ראויות, ולמרבה הצער, לרוב טענה זאת נכונה. עם זאת, במקרה זה יש לכל אחד ואחת מכם הזדמנות לעשות שינוי, ובמאמץ אפסי. כל מה שנדרש מכם הוא לקנות דג אחר, ובשם האלים כולם, יש מספיק דגים בים שלא נמצאים אפילו קרוב לסכנת הכחדה. אגב, כל מה שנאמר כאן ממש לא מוגבל רק לדגים מקומיים – גם קוויאר רוסי, באס צ'יליאני ועוד רבים אחרים נמצאים בסכנה, ומומלץ להצביע ברגליים עד שמצב האוכלוסיות יתאושש, או לחלופין, עד שהדיג שלהם יוגבל בתקנות מאוד מחמירות (אגב, במקרה של הקוויאר, במקום קוויאר מהים הכספי שהולך ומכחיד את אוכלוסיות החדקן, אתם יכולים לתמוך בתעשייה המקומית ולקנות קוויאר ישראלי. ממספיק ביקורות ששמעתי נשמע שמדובר באחד ממותגי הקוויאר הטובים בעולם).

הדבר השני שאפשר לעשות הוא לצמצם את צריכת הדגים המקומיים שלנו, ולהתמקד בדגים מיובאים ממדינות תקינות, איפה שכן יש סטנדרטים כלשהם של שמירה על הסביבה. לא, אני אומר לכם להחרים לחלוטין דגים שנידוגו בחופי הארץ (בעיקר מאחר ובכל מה שקשור לפירות ים, זאת אופציה עדיפה בהרבה על קניית פירות ים קפואים מהמזר הרחוק), אבל כן ניתן לצמצם מהותית את הצריכה שלהם. פיתרון נוסף דרך אגב, הוא פשוט ללמוד לדוג דגים (וזה דבר שאני מתכנן לעשות במהלך הקיץ, אם וכאשר יתפנה לי זמן). כאשר דגים את הדג ניתן לוודא ממקור ראשון שלא מדובר בחיה נכחדת או צעירה מדי, ואני באמת חושב שזה המצב האופטימלי. אינני שמח, בלשון המעטה, לקרוא להחרמת תעשייה מסוימת. אך כאשר אותה התעשייה לא תלמד בדרך אחרת (כי מה לעשות, הדיונים על איכות הסביבה בכנסת המהוללת שלנו לרוב מתעלמים מעובדות לא נוחות) אני לא חושב שיש ברירה. אני באמת שבעד הרעיון של מזון מקומי, עד שזה מגיע לפגיעה בסביבה, בטח שכאשר היא מתבצעת בחזירות שכזאת וכאשר לאף אחד לא אכפת.

שימו לב לגודל הסטנדרטי של הדגים, כיצד הדגים בוגרים ואין פרטים צעירים למכירה.

שימו לב לגודל הסטנדרטי של הדגים, כיצד הדגים בוגרים ואין פרטים צעירים למכירה.

לכן אני מבקש מבלוגרים, שפים, וכל אדם אחר שקורא את הפוסט הזה ובעל השפעה על דעת הקהל – תפסיקו לשווק מנות של דגים בסכנת הכחדה, ותפסיקו עם הפארסה הזאת של "אכילה מקומית", בפרט כאשר משמעותה היא פגיעה בסביבה. כן, אני יודע שדגים כמו מוסר ים ולוקוס קיבלו מוניטין איכותי. אני מבין ששפים שעובדים במסעדת יוקרה רוצים להגיש מנות שקשה לשחזר במטבח הביתי. אני מבין שבלוגרים רוצים לפרסם משהו מיוחד לכבוד החג. אני מבין שכולנו רוצים להרגיש יותר מחוברים על הארץ ומעדיפים דגים שאפשר למצוא כאן ולא במקום אחר. אני יודע שישנן עוד הרבה סיבות טובות מאוד, אבל אם נמשיך בקצב הזה, עוד מספר שנים יכול מאוד להיות שנתעורר למדבר ימי. בנוסף, בזמן האחרון הרבה שפים, מסעדנים ובלוגרים אוהבים לדבר על אכילה ידידותית לסביבה, קיימות, ירוקות, וכיו"ב דיבורים יפים. זה טרנד מבורך, אבל דיבורים על אידיאלים נשגבים זה דבר קל ופשוט, והם לא עולים לאף אחד אגורה. נאמנות לאידיאל נמדדת כאשר נאלצים לפעול לפיו, ולכן, אם אתם באמת מאמינים בהפיכת כדור הארץ למקום יותר ירוק, תורידו את כל מנות הלוקוס, הטונה, המוסר, וכל דג אחר הנמצא בסכנת הכחדה מהתפריט. תצאו בקול ברור ותאסרו על הגשת דגי ים בסכנת הכחדה במסעדות שאתם מנהלים, ותסרבו לעבוד עם ספקי דגים ששמים פס על איכות הסביבה – אם אתם תעשו זאת בצורה מתוקשרת, רבים אחרים גם יבואו בעקבותיכם.

מיותר לציין שאין לי שום דבר נגד מי שקונה דגים בסכנת הכחדה בלי ידיעה שזה המצב, בין אם הוא מסעדן, שף, בלוגר, או דודה או סבתא חביבה שמכינה את האוכל שהנכדים הכי אוהבים לכבוד החג. בסה"כ מדובר באנשים טובים ואני בטוח שהם לא עושים זאת מכוונה רעה. אבל, קחו בחשבון שהדרך היחידה להפסיק את הטירוף הזה היא אם אנחנו, הלקוחות, נצביע ברגליים. אם לא נקנה יותר דגים כמו לוקוס, טונה, ומוסר בחנויות דגים, אם נפסיק להזמין מנות מהדגים האלה במסעדות, אם נבהיר לתעשיית הדיג שנסכים לקנות מהם דגים מקומיים אם ורק אם הם ישנו את דרכיהם, רק אז המצב הזה יתחיל להשתנות. הלוואי והייתה דרך פעולה פחות אגרסיבית, אבל אין. ישנן תקנות שכל העולם ואחותו מתעלמים מהם, כך שהכדור נמצא בידיים שלנו. ואם אנחנו לא רוצים לגלות יום אחד שהדגים נעלמו ממחוזותינו, אין לנו ברירה.

כן, אני יודע שחרם צרכנים זה דבר שדורש מאנשים לנקוט עמדה. וכן, אני יודע שיש הרבה מומחים דמיקולו שכותבים שטויות על כך שהים מלא בדגה ומפרסמים מתכונים לא ידידותיים לסביבה בעליל שאולי גורמים לאנשים לחשוב שתומכי איכות הסביבה סתם מגזימים. אני מכיר היטב את המונח "פעילים סביבתיים הם כמו אבטיח – ירוקים מבחוץ ואדומים מבפנים" ולמען האמת, אני לרוב די מסכים איתו. יש לי המון מחלוקות עם כל אנשי איכות הסביבה, בעיקר מאחר ולרוב ההבנה שלהם בנושאי איכות הסביבה מוגבלת במקרה הטוב. עם זאת, כאן הם צודקים ב100%. הים שלנו נמצא בסכנה, ואנחנו גורמים לרוב הבעיות בו בין אם מחוסר ידע, אפתיות, או סתם בצע כסף ו/או גרגרנות. המצב הזה צריך להיפסק.

לסיכום, אני מקווה שהצלחתי לשכנע את כולכם לא לאכול דגים שנמצאים בסכנת הכחדה. אל תשכחו, זה לא איום ולא הפחדה כאשר אומרים שהדגים האלה עלולים להיעלם מהים. זאת הצהרת עובדה, שאם אתם לא רוצים לראותה מתממשת אתם חייבים להוריד את הדגים האלה מהצלחת. ואם לא אכפת לכם מכך שהדגים האלה ייכחדו מדיג יתר, הרשו לי רק לומר את הדבר הבא – אלף השנים האחרונות היו מלאות באירועי הכחדה של בעלי חיים, הן ביבשה והן בים, אשר האדם גרם להן. את ההשפעה שתהיה להכחדת מין קשה מאוד לצפות (רק לצרכי המחשה, ישנן השערות שהכחדת הממותות, שלאדם היה בה חלק, גם אם לא מלא, גרמה לשינוי סביבתי רציני. מי שרוצה לקרוא עוד על הנושא יכול לעשות זאת כאן), וכמו שרבים מתנגדים לכריתת יערות מחשש לנזק בלתי הפיך לכדור הארץ, כך יש להתנגד גם להכחדתם של בעלי חיים. להעריך את ההשפעות לטווח הרחוק שיהיו להכחדה של מין זה דבר קשה מאוד לעשותו, ובהחלט יכולות להיות הפתעות לרעה. אז אם באמת חשוב לכם להיות ידידותיים לסביבה ואתם לא סתם אומרים את זה כדי להיות חלק מטרנד, תפסיקו לאכול דגים בסכנת הכחדה ותצמצמו את צריכת הדגים המקומיים שלכם. ישנן מספיק חלופות לכל אותם הדגים, חלופות שלא צפויות להיעלם בזמן הקרוב. אל תגלו אותן מאוחר מדי.

SAMSUNG CAMERA PICTURES

לבירור האם מיני דגים נמצאים בסכנה, או לחלופין, האם הדיג שלהם מתבצע באופן בר קיימא, ניתן להשתמש באתרים הבאים:

אקופיש – מגדיר חלקי בעברית לגבי סוגי יצורים בים. שימושי לדגים החיים קרוב לסלעים, לא רלוונטי לגבי דגים שנמצאים יותר בים הפתוח.

Fish Base

Seafood Watch

Marine Consrevation Society

רשימת ספקי דגים המבצעים דיג בר קיימא לפי מיני דגים  (לא בהכרח תקף לגבי מדינת ישראל)

Seafood Selector

אתר הIUCN – האתר הרשמי המרכז מידע על מיני בע"ח וצמחים בסכנת הכחדה. שימו לב שלא על כל דג יש מידע, ובמקרים כאלה מומלץ להיוועץ באתרים האחרים המופיעים למעלה.

שימו לב שהאתרים האלה מספקים תמונה כללית. הנקודה החשובה היא לא אם מין הדג הכללי נמצא בסכנת הכחדה, אלא האם האוכלוסייה שממנה דגים את הפרטים נמצאת במצב טוב או לא. לצורך ההדגמה, נתבונן באוכלוסיית הקוד האטלנטי. בזמן שהאוכלוסייה הנורווגית במצב טוב, אוכלוסיית הקוד בחוף המזרחי של קנדה במצב רע. כלומר, לאכול קוד נורווגי זה לא בעייתי, אבל קנדי כן. או לחלופין, אם נתבונן בטונה – ישנם סוגי טונה באוקיינוס השקט שנמצאים בסכנת הכחדה. עם זאת, מדובר בממוצע, מאחר ומצב האוכלוסיות שנמצאות קרוב לחופי ארה"ב טוב, ומצב האוכלוסיות הנמצאות בשטחי דיג יפניים רע מאוד. כלומר, מותר לצרוך מאותם סוגי הטונה למרות שהם בסכנת הכחדה, כל עוד הם נידוגו סמוך לחופי ארה"ב.

כאשר אתם באים לבחור דג, ישנו כלל אצבע מאוד נוח – דגים קטנים יותר ומאיזורים צפוניים יותר בדרך כלל נמצאים פחות בסיכון (ובצפון אני מתכוון לצפון אירופה וצפון אמריקה, לא צפון הים התיכון, כן?). עם זאת, ישנם המון יוצאים מן הכלל, ולכן, אני מצרף למטה רשימת דגים בסיכון ואלטרנטיבות אפשריות עבורם (אם ישנן), שאני מקווה לעדכן עם הזמן אם וכאשר נתונים ישתנו לטובה או לרעה (שימו לב שהאלטרנטיבות האלה לא זהות בטעמן למקור, אלא דומות). כך או כך, מאחר ויכול להיות שנפלו טעויות כאן, אני ממליץ לכם בכל מקרה לבדוק האם הדג שאתם רוצים לקנות לא נמצא בסכנה. מיותר לציין שאם ישנם תיקונים, תוספות, והערות, אשמח לשמוע. אה, ובעניין אלטרנטיבות, אם נתקלתם בדג שלא מופיע כאן, כאמור, אשמח לשמוע.

טונה אדומה, אלבקור, ושימורי טונה – רוב סוגי הטונות הגדולות החיות בין האטלנטי ובים התיכון נמצאות בסכנת הכחדה. ניתן להחליף את רובן בפלמידה אדומה (דג עונתי, ניתן להשיגו בחורף ולעיתים גם באביב). שימו לב ש"פלמידה אדומה" הוא שם כללי, שמאגד בתוכו מספר סוגי טונה קטנים יותר אשר נפוצים יותר ופחות באיזורנו, וביניהם – Little Tunny, Bullet Tuna, Skipjack Tuna. ככלל, מדובר בדגים מאוד זולים שמכולם ניתן להכין גם שימורים, כך שבהינתן ההזדמנות, שווה לקנות כמות גדולה מהם ופשוט להכין טונה משומרת בבית (למי שמעוניין בשיטה להכנת טונה משומרת – בבקשה).

בוניטו (פלמידה טורקית) – דג ממשפחת הטונה, לרוב בגודל מצומצם יותר, בעל ערך מסחרי גבוה במזרח אסיה ובאגן הים התיכון. עקב ירידה משמעותית בשלל הדגה, יש להימנע מהדג עד להודעה חדשה. ניתן להחליפו במטבח בBullet Tuna וLittle Tunny.

פלמידה לבנה (Narrow Barred Spanish Mackerel) – דג פולש שהתאקלם בים התיכון לפני עשרות שנים, על סף סכנת הכחדה (במילים אחרות, דג זה עדיין לא שם, אבל בקצב הזה הוא עוד מעט יהיה בסכנה). ניתן להחליף את הפלמידה הלבנה במקרל (מקומי), בוניטו (Sarda Sarda), וכיו"ב דגים ממשפחת המקרל. שימו לב שלמרות שלגישתי חיות פולשות באופן כללי יש לסלק, כאן המצב יותר עדין – מדובר בדג שמצבו בשאר העולם לא טוב. בואו נמנע מלחסל אותו לחלוטין.

לוקוס – נכון לרגע זה, כל סוגי הלוקוס בארץ, ללא שום יוצא מן הכלל, נמצאים בסכנת הכחדה חמורה מאוד, וישנו אפילו סיכוי שהאוכלוסיות של דגי הלוקוס השונים לא יתאוששו מהחורבן שהמטנו עליהן. נכון לרגע זה, מומלץ להימנע מצריכת לוקוס עד להודעה חדשה. מכל הדגים שבאיזורנו, כנראה זה הדג שנמצא בסיכון הגבוה ביותר בשל דיג יתר. אם אתם מחפשים דגים לבנים אלטרנטיביים לבישול ארוך, נסו ללכת על המרלוזה וההאליבוט (בכפוף להערות המופיעות לגביהם למטה) ו/או הרסקס (לפי שמועות רשת, גם הברמונדי הוא תחליף מתאים). מעולם לא טעמתי לוקוס, אבל מהאינטרנט משתמע שאלה תחליפים מתאימים. עדכון – הלוקוס האירדי ככל הנראה לא בסכנה. עם זאת, חסר מידע אמין בנושא.

בורי – אמנם רשמית הדג לא בסכנת הכחדה, אבל יש בעיה מאוד רצינית איתו, הן כדג ים והן כדג בריכות. דגיגי הבורי לרוב נאספים משפכי נחלים ומועברים לבריכות, או במילים אחרות, יש פגיעה רצינית בדור הבא של הדגים. מומלץ להימנע לחלוטין מדגי בורי מבריכות, ולהסתפק בדגי בורי גדולים מאוד מהים.

האליבוט – מומלץ לברר מאיפה מגיע ההאליבוט לפני שקונים אותו (ככלל אצבע לא מדויק, האמריקאי בסדר, האירופאי לא, אם כי ישנם יוצאים מן הכלל במקרה האחרון). בכל מקרה, האליבוט מגרינלנד בעייתי במיוחד, וממנו צריך להימנע.

קוד אטלנטי ובקלאו – מומלץ לצרוך קוד טרי או בקלאו ממקור נורווגי בלבד (למעט בנורווגיה, רוב האוכלוסיות או קרסו או נמצאות בתהליכי התאוששות. רובן הגדול של אוכלוסיות אלה לא יכולות להתמודד עם דיג מסחרי אלא רק עם דיג חובבים). אלטרנטיבה טובה לקוד היא מרלוזה (למעשה, הייתי אפילו אומר שהמרלוזה מתעלה על הקוד בטעמה), אם כי יש לשים לב להערות המופיעות לגביה למטה.

מרלוזה – מומלץ להעדיף מרלוזה מקומית בעונה (חורף), ויש לקנות רק את הגדולות ביותר – בייבי מרלוזה זה מתכון בטוח לפגיעה במין, שיש סיכוי שחופי ישראל הוא בין המקומות הבודדים בים התיכון בהם הוא לא נידוג יתר על המידה. כאשר קונים מרלוזה קפואה, מומלץ להעדיף את הסקנדינבית, הבריטית, הדרום אפריקאית, וזאת ממערב ארה"ב. באשר למרלוזה הדרום אמריקאית או זאת שמיובאת מדרום אירופה (בפרט מספרד) – מומלץ להימנע. עדכון – מצב המרלוזה בים התיכון התדרדר. יש לצרוך אך ורק מרלוזה מיובאת צפון אירופאית או דרום אפריקאית עד להודעה חדשה. המרלוזה המקומית היא כרגע מחוץ לתחום.

מוסר ים – ישנה הטעייה די רצינית במקרה הזה, מאחר וישנם שני דגים המשווקים כמוסר ים – מוסר בריכות ומוסר ים. מדובר בשני מינים שונים (ואם אני זוכר נכון, מוסר הבריכות בכלל יובא לארץ מארה"ב), והשמות מטעים גם הם, מאחר ומוסרי ים גדלים פעמים רבות בבריכות דגים ומשווקים כדגי ים. כעיקרון, מעבר לשאלה של זיהום מבריכות דגים (שהוא בסך הכל בעיה פתירה – אפשר לגדל דגים בבריכות בצורה ידידותית לסביבה), דגי מוסר ים שמגיעים מבריכה יחסית בטוחים. מוסרי ים שמגיעים מהים התיכון לעומת זאת נמצאים בסכנת הכחדה. כעיקרון, אם אתם מוצאים מוכר דגים שמוכן להודות בפניכם איזה מדגי מוסר הים שלו אכן מגודלים בבריכות, יש להעדיף את אלה שגודלו בצרפת (לא מצאתי נתונים לגבי גידול בישראל). אני לא כל כך מכיר את טעמו של המוסר כך שאני לא יכול להמליץ על אלטרנטיבה מיד ראשונה, אבל לפי הרשת באס הפסים (Striped Bass) האמריקאי הוא אלטרנטיבה טובה.

באס צ'יליאני – הדיג שלו איננו בר קיימא (ובהרחבה, הדיג מתבצע במדינות בהן כולם מתעלמים מהתקנים, אם הם בכלל קיימים). האלטרנטיבה המתאימה – קוד שחור (Black Cod, Sablefish), דג צפון אמריקאי שמיובא מאלסקה.

צלופח (European Eel) – בסכנת הכחדה חמורה מאוד, ככל הנראה בגלל שדיג הצלופחים באופן מסורתי מתמקד בפרטים הצעירים. אלטרנטיבה היחידה שאני מסוגל לחשוב עליה היא דג שפכטל כסוף (Silver Scabbardfish) שטעמו יותר מודגש מצלופח, אבל גם הוא די שמנוני. את דג השפכטל אמנם לא קל להשיג בארץ (ולמעשה, רוב הדייגים בכלל לא יודעים את השם שלו), אבל שאני חושב על זה, גם צלופח הוא לא בדיוק יצור מקומי, כך שזה מתקזז. בכל מקרה, מומלץ להימנע מצלופחים (מיובאים, מן הסתם).

דגים צעירים – לא משנה מאיזה סוג, דגים צעירים הם מחוץ לתחום. מי שמעוניין לעומת זאת באלטרנטיבות לפלטת הצ'יפס הימי יכול לבחור אנשובי, סרדינים (בהתאם להערות למטה), דגי בננה, ברבוניות, וכיו"ב דגים קטנים באופן טבעי. רובם הגדול של הדגים האלה במצב מצוין, ומאוד רחוק מסכנת הכחדה.

מליטות – בזמן האחרון המליטות פרצו לתודעה הקולינרית בארץ ודי בצדק – בסך הכל מדובר בדג מאוד טעים שמתאים למגוון גדול מאוד של תבשילים. עם זאת, למרות שהרבה מליטות משווקות כדגים קטנים ואלטרנטיבה לברבוניות, ישנן מספר נקודות שיש להתייחס אליהן. "מליטה" הוא שם המאגד תחתיו מספר דגים באותה המשפחה, שחלקם עלולים להגיע לגודל 2 מטר (הברקודה), ודגים אחרים, שלרוב לא עולים על אורך 50 ס"מ. הבעיה עם הדגים האלה היא שקשה להבדיל ביניהם כאשר הם צעירים, ולכן אני מצרף את הדף הבא שכולל מפתח סוגים ונתונים בסיסיים על כל אחד מסוגי המליטות.

סרדינים – יש להעדיף סרדינים מקומיים. סרדינים משאר מדינות הים התיכון לא מומלצים, בפרט אלה מספרד (אין לי מידע לגבי הסרדינים המיובאים ממרוקו, ובהתאם לכך – אני ממליץ להימנע).

מקרל – אפשר לאכול כמה שרוצים ומתי שרוצים. האוכלוסייה במזרח הים התיכון אמנם נידוגה בכמויות עצומות, אבל ככל הנראה הלחץ הזה לא ממש משפיע עליה לרעה. באופן אישי, אני מעדיף את המקרל הנורווגי, ואותו הדבר אמור גם לגביו.

הרינג – ניתן לאכול כמה שרוצים ומתי שרוצים, אם כי כדאי לקנות הרינג ממדינות בהן כן יש הקפדה על סטנדרטים סביבתיים מסוימים (למשל, בריטניה כן, רוסיה לא).

כרישים – יש להימנע. אמנם מדינת ישראל זכתה לשבחים (לצד קרואטיה) בשל מאמציה הגן על הכרישים בים התיכון, אבל מצבם הכללי של הכרישים ב"שכונה" רע מאוד (בפרט אצל השכנים מצפון ומדרום). אה, ובשר כריש לרוב מאוד לא בריא בשל ריכוזי כספית גבוהים מאוד, כך שבכללי מומלץ לוותר. אה כן, ומכירת בשר כריש היא עבירה על החוק מאחר וכל הכרישים מוגדרים בחוק כחיות מוגנות, כך שאם אתם רואים – נא לדווח למשרד לאיכות הסביבה.

דניס, לברק (כולל גידול בכלובי דגים) – באופן כללי ולא מדויק, אין בעיה סביבתית עם הקונספט של כלובי דגים בים הפתוח כל עוד זה נעשה בצורה מסוימת (אם כי בהתחשב במיקום של הכלובים ליד נמל אשדוד, אני הייתי חושב פעמיים לפני שהייתי קונה את הדגים תוצרת הארץ ולא מסיבות של איכות הסביבה). עם זאת, יש לבדוק כל יבואן באופן פרטני.

סלמון – יש להימנע מסלמון נורווגי מחקלאות ימית, ולהעדיף סלמון בר אמריקאי (לפעמים אפשר למצוא בארץ). ישנן לא מעט אלטרנטיבות לסלמון הנורווגי, ניתן למצוא את רובן כאן. למרות שהסלמון הנורווגי מגיע ברובו הגדול מחקלאות ימית, מדובר במקבילה הימית לכלובי הסוללה של תעשיית העופות, וישנם המון נזקים סביבתיים לים ולדגים אחרים כתוצאה מכלובי דגי הסלמון. כמו במקרה הקודם, גם כאן יש לברר מאיפה מתבצע הייבוא כדי להעריך נכון את המצב – שוב, זה לא שבלתי אפשרי לגדל סלמון בצורה ידידותית לסביבה, פשוט לרוב זה לא נעשה משיקולי עלות-תועלת. כדאי לבדוק היכן הסלמון מגודל, מאחר ובכל מקום זה נעשה בצורה אחרת.

סול – הסול הטרי ככל הנראה לא בסכנה, ואותו הדבר נכון לגבי הסול הקפוא (שהוא בכלל דג אחר – Plaice). עם זאת, מומלץ להשתדל להימנע מדגי סול קטנים.

לובסטר מקומי – בסכנת הכחדה חמורה. יש להחליפו בלובסטר מיובא, בין אם מארה"ב או צרפת. אמנם אין נתונים על מצב הלובסטרים בארה"ב, אבל מצבו של הלובסטר המקומי כל כך גרוע שעדיף מראש שלא לשקול אותו כאופציה. שוב, מדובר בחיה מוגנת, ומי שמוכר אותה עובר על החוק, ויש לדווח עליו למשרד לאיכות הסביבה.

פירות ים – לצערי לא הצלחתי למצוא מידע לגבי המצב סביב חופי ישראל. לאור כך, מומלץ לעשות את הדבר הבא – בכל מה שקשור לפירות ים "קטנים" יותר כמו שרימפס מקומי ו/או קלמארי מקומי, אין צורך להתחשבן. כאשר מדובר בפירות ים נדירים יותר, כמו תמנונים, סבידות, קלמארי ממינים גדולים יותר וכו', הייתי ממליץ לצרוך אותם בתדירות נמוכה. עם זאת, מה שכן מצאתי הוא שיש בעיות רציניות עם השרימפס שמיובאים מהמזרח הרחוק. במילים אחרות, עדיף לקנות טרי.

עוד על פירות ים, בדגש על ליקוט רכיכות – ליקוט רכיכות, מכל סוג שהוא, אסור לפי חוק – כל הרכיכות מוגדרות כערכי טבע מוגנים (הרכיכות היחידות שאינן כאלה הן קלמארי וסוגי חילזונות ספציפיים המוגדרים כמזיקים. בכל מקרה שהוא,צדפות למיניהן נמצאות מחוץ לתחום). מעבר לעובדה שבהתחשב בזיהום ליקוט צדפות איננו רעיון טוב, ישנה בעיה נוספת והיא שאין ממש סקרים אקולוגיים רציניים על מצב הרכיכות הנ"ל, והמעט שיש כן עולה שהמינים בחופי הארץ נמצאים בסיכון. במילים אחרות – קנו מיובא.

SAMSUNG CAMERA PICTURES

מודעות פרסומת

10 מחשבות על “על דגים לחג – שנהיה לראש ולא לזנב

  1. פוסט חשוב ונכון. בתור חובב דגים מושבע, אפסיק לצרוך את הדגים האלה.
    באופן אישי אף פעם לא הצלחתי להבין מה אנשים מוצאים בלוקוס, בעיניי זה מקרה קלאסי של ״המלך הוא עירום״, אבל מוסר-ים זה באמת דג טעים מאוד. האם תוכל להעלות רשימה של אלטרנטיבות ראויות לדגים הנ״ל?
    זה נושא ששווה להביא לידיעתם של מובילי דעת קהל שנודעו כבעלי אג׳נדה ירוקה (מיקי חיימוביץ? מיכל אנסקי?)

    • הי דייב, אני אשתדל להכין רשימה ולפרסם אותה עוד היום, אם כי עלי להתוודות שמעולם לא אכלתי לוקוס כך שאין לי מושג מה האלטרנטיבה הספציפית אליו. בנוסף, חלק מהאלטרנטיבות עונתיות, כך שיכול מאוד להיות שכרגע אי אפשר יהיה להשיג אותן. בעניין מוסר ים אגב יכול להיות שאין בעיה – פעמים רבות מגדלים מוסרי ים בבריכות (מוסר בריכות זה מין אחר של דג) ומשווקים אותם כדגי ים (אני יודע שבצרפת עושים את זה, ואני חושב שגם בארץ, אם כי אני לא בטוח לגבי האחרון). אמנם צריך למצוא מוכר דגים כנה שיסכים להודות בכך, אבל דווקא מוסר ים הוא אחד הדגים בסכנה שמהבחינה הזאת "פחות בעייתיים".

      לומר לך את האמת, אין לי מושג מי מוביל אג'נדה ירוקה בארץ.

  2. פינגבק: על חמאה מרוקאית ודג ברוטב אדום | עוף זה ציפור ופרה זה חיה

  3. ראשית – התנצלות. כמדומני שאתה זה שהגבת בבלוג של ססובר, שם הטחתי בך דברים שאינם הולמים כלל את הידע המופלג המופגן בבלוג הזה, היחיד מסוגו בעברית ושאותו לא הכרתי. אגיב גם שם אך ספק אם התגובה תעלה. שנית, כמי שמגיב לא מעט ב״הארץ״, עצה קטנה: אין שם בעיית נפח. לו היית מרחיב בתגובתך, בדומה לפוסט הזה, אני ואחרים היינו בודאי נוטים יותר להשתכנע ולא לחשוב – כפי שחשבתי – שאינך אלא עוד אחד מעדת הטבעונים/צמחונים שמרעישים בתגובות לכל אייטם שנושאו מזון מן החי. ואחרון חביב, אם אכן לא אכלת לוקוס מימיך (או טורו מטונה בלופין, או קוויאר מהים הכספי) מצד אחד כל הכבוד, חזק ואמץ. מצד שני, מה אגיד לך? אצל חלקנו, גם כשהנפש חפצה לדאוג לסביבה, הבשר רפה. בכל מקרה, שוב סליחה, חג שמח וכה לחי.

  4. פינגבק: לאכול ברובע החמישי – מהדורת ראש השנה, או "שנהיה לראש ולא לזנב" | עוף זה ציפור ופרה זה חיה

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s