אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה – חלק ב'

SAMSUNG CAMERA PICTURES

אם הייתי צריך לבחור את הפרי האהוב עלי, אני מניח שהבחירה הראשונה הייתה פירות יער על סוגיהם. תמיד שאני באירופה, אחד הדברים הראשונים שאני עושה זה להיכנס לחנות הירקות והפירות הקרובה ביותר, ולקנות חבילת פטל או אוכמניות שאני מנשנש בזמן שאני מטייל. עם זאת, דין אירופה הוא לא דין ישראל – פירות היער הטובים היחידים שאפשר למצוא בארץ הם הפירות הקפואים המיובאים מרוסיה ומפולין, והם מתאימים רק לבישול. עם זאת, הפרי השני שאני הכי אוהב דווקא מצליח למדי במזג אוויר חם כמו שיש בארץ – מנגו. מנגו תמיד היה מבחינתי אחד הדברים הבודדים שאהבתי בקיץ – מעולם לא הייתי אדם של ים אלא של בריכה, וכבעל עור בהיר עד חיוור, כל יציאה החוצה לפני 7 בערב דרשה לפחות שכבה אחת של קרם הגנה, דבר שעד היום מגעיל אותי בכל מובן אפשרי. מנגו, כמו אבטיח ומלון, הוא בין הדברים הבודדים שטובים בקיץ – הוא מתוק, הוא לא כבד, והוא מאוד מרענן. ובנוסף, כמעט תמיד הייתה לי אספקה חינמית של מנגו – בבית של סבא וסבתא שלי צומח עד היום עץ מנגו שכל שנה מספק המון פירות. בהתחשב בכך שבמשפחה שלי רק אמא שלי ואני אוכלים מנגו, כל עוד העונה בשיאה תמיד יש כמה פירות עודפים שאני יכול לתבוע לעצמי.

השבוע במקרה יצא לי להסתכל על העץ, וראיתי שרוב הפירות עוד לא הבשילו. כן, אני יודע שאפשר למצוא מנגו בשווקים עוד מאז תחילת יולי, אבל פירות מנגו לרוב לא מבשילים עד אמצע-סוף אוגוסט, לפחות אלה שלא גדלים בחממות/בחו"ל. איך שראיתי את הפירות האלה תהיתי מה אני יכול לעשות איתם. ידעתי שעמבה לרוב מכינים ממנגו שהוא חצי בוסר, אבל הייתי די בטוח שזהו רק קצה הקרחון (ובהתחשב בכמות המנגו הזמינה, סביר להניח שלא חשוב כמה הקרחון גדול, הייתי יכול להקיף אותו לפחות פעמיים). עיון קצר באינטרנט הראה שמנגו ירוק הוא מרכיב מאוד נפוץ במזרח אסיה, בפרט במטבח התאילנדי וההודי, שם נוטים לצרף אותו לאינספור מאכלים – סלטים, קארי, צ'אטני, חמוצים, מרינדות לבשר, לדגים, וכל דבר אחר שאתם יכולים לחשוב עליו.

חמוש במידע זה, הלכתי וקטפתי שלושה פירות מהעץ, ואכן מחצי פרי הכנתי לעצמי שרימפס מטוגנים בשמן שומשום עם רצועות מנגו בוסר, צ'ילי ירוק, ורוטב דגים. התוצאה הייתה נהדרת – למנגו ירוק יש טעם חמוץ עם מתיקות מאוד עדינה, והשילוב שלו יחד עם המלוח והחריף היה באמת נהדר. עם זאת, כמו שאמרתי קודם, אני קטפתי שלושה פירות, ולדבר הזה השתמשתי רק בחצי מנגו. ולכן את שאר הפירות הכנסתי למייבש מזון וטחנתי לאבקה. הרעיון אגב איננו שלי – מדובר במרכיב במטבח ההודי, "אבקת אמצ'ור" (Amchur Powder), שלרוב מוסיפים לתבשילי פירות ים. בעתיד אני בהחלט הולך להכין עם זה משהו. רק כהערת אגב, למי שתוהה, התכנון המקורי היה להכין עמבה. עם זאת, מאחר ולא הצלחתי למצוא אף מתכון באינטרנט שריצה אותי (או במילים אחרות, לא מצאתי מתכון שלא כלל מלח לימון ושאר תועבות בסגנון), נטשתי את הרעיון. אם למישהו יש מתכון לעמבה אמיתית בלי כל התוספים המיותרים האלה, אשמח לשמוע. עמבה שייך לרטבים שאני יותר אוהב, והייתי שמח להכין אותו בכוחות עצמי, בטח שיש לי כמויות של מנגו שרק מחכות שאשתמש בהן.

אה, ורק לפני שאעבור למתכונים, יכול מאוד להיות שתדירות העדכונים כאן תרד מעט עד אחרי החגים – נפלו עלי כמה סידורים לא צפויים, והם הולכים לשאוב לא מעט מהזמן הפנוי שלי בעתיד הקרוב. אני מקווה לחזור לפעילות מלאה איך שזה יתאפשר.

SAMSUNG CAMERA PICTURES

***

SAMSUNG CAMERA PICTURES

 המתכון הבא נורא פשוט, במובן שהוא מספק ארוחת צהריים מהירה ומאוד טעימה בזמן הכנה אפסי (לפחות במונחים שלי…). כאשר הורדתי את המנגו מהעץ, התכנון המקורי היה להכין סלט תאילנדי עם קלמארי צרוב, רצועות מנגו, פפאיה ועוד כמה דברים טובים, אבל מאחר ולא היה לי עודף זמן ללכת ולקנות קלמארי הרעיון הזה ננטש. במקום זה, השתמשתי בשרימפס קפואים שמצאתי במקפיא, ובעוד כמה מרכיבים שגירדתי מהמזווה. שימו לב – מדובר במתכון שבנוי על טהרת השילוב בין מלוח-חריף-חמוץ-מתוק, כאשר את החלק של החמוץ-מתוק מספק המנגו. שימו לב שהמנגו הירוק הכרחי – אי אפשר להחליף אותו באף מרכיב אחר, בוודאי שלא מנגו בשל.

מרכיבים – למנה אחת

3 כוסות שרימפס, מוכן לבישול

צ'ילי ירוק, קצוץ גס*

חצי מנגו ירוק, פרוס לרצועות דקות

רוטב דגים – לפי הטעם

שמן שומשום, לטיגון

*כמות הצ'ילי הירוק תלויה בכם, ובחריפות של הצ'ילי. אל תשכחו, תמיד אפשר להוסיף חריפות, אבל למתן אותה זה הרבה יותר קשה. אני לרוב משתמש בצ'ילי אחד פר מנה, אבל אני יחסית אוהב אוכל חריף. יכול מאוד להיות שאתם תרצו לקצץ את הכמות.

הכנה

1. בסיר שטוח, מטגנים את הצ'ילי בשמן השומשום כמספר דקות בחום בינוני-נמוך, ולאחר מכן מוסיפים את השרימפס. מגבירים את הלהבה לחום גבוה, ומטגנים כחצי דקה תוך כדי ערבוב. לאחר מכן מנמיכים את האש, וממשיכים לבשל בחום בינוני נמוך ל3 דקות נוספות.

2. מוסיפים את רצועות המנגו, מגבירים את האש, ומערבבים. מיד לאחר מכן מנמיכים שוב את הלהבה, וממשיכים לבשל בחום נמוך כחמש דקות נוספות או עד שהמנגו מתרכך (שימו לב שהמנגו צריך להיות מבושל לדרגת אל דנטה, לא מעבר).

3. לאחר שהמנגו התרכך מכבים את האש, טועמים, ומוסיפים רוטב דגים לפי הטעם. מגישים מיד.

***

SAMSUNG CAMERA PICTURES

המתכון השני בפוסט זה הוא לא ממש מתכון, אלא טריק כלשהו שבתקווה יוביל לאוכל בעתיד. אבקת אמצ'ור היא תבלין הודי, אשר הוא לא יותר ממנגו ירוק שיובש ונטחן לאבקה. מדובר במרכיב שמשמש בצ'אטני, קארי, חמוצים, וכל דבר אחר שאתם יכולים לחשוב עליו. טעמה של האבקה הזאת הוא בעיקר חמוץ (וזה בסדר גמור, מאחר וזה מה שקורה שמייבשים משהו – הטעם רק מתרכז), עם אי אילו טעמי לוואי מתוקים. אמנם כרגע אין לי זמן להתעסק בכך, אבל אני רק מחכה להזדמנות להוסיף את זה לקארי, או כמרינדה לגריל.

אז איך מכינים אבקת אמצ'ור? מקלפים מנגו ירוק, ופורסים את בשר הפרי לפרוסות שטוחות עד כמה שניתן. ההודים מייבשים את הפרוסות האלה בשמש, אבל אני העדפתי לעגל פינות ולהשתמש במייבש מזון (ואם אין לכם מייבש מזון, גם תנור יעבוד. ראו ההוראות המתאימות בדף זה). לאחר שפרוסות המנגו התייבשו, מרסקים אותם במכתש ועלי (או עדיף, מטחנת תבלינים) לאבקה, ושומרים בצנצנת עד לשימוש. כאשר אשתמש באבקת האמצ'ור שלי, אני מבטיח לעדכן.

מודעות פרסומת

8 מחשבות על “אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה – חלק ב'

    • זה לא עניין של כל כך נורא, הבעיה היא שחומצת לימון היא חומר שבמגע או בשאיפה יכול להיות מסוכן, וזה נראה לי מעט לא בטוח להשתמש בחומצה מרוכזת כתבלין על פי מתכון מהאינטרנט. זה דבר אחד להשתמש בלימון בבישול איפה שהחומצה מהולה מראש, וזה דבר אחר להוסיף חומצה ציטרית נטו כתבלין למשרה. אם למשל הייתה לי נוסחת ריכוזים מתאימה של נפח מים מול נפח/משקל מלח לימון (כמו שיש לי עם מלחים לשרקוטרי), לא הייתי מוטרד מהעניין. זה פשוט לא חומר תמים, ואני פחדן מדי בנושאים האלה.

      • ככל שידוע לי, משתמשים במלח לימון בכמויות די קטנות ומחזיקים אותו בהרבה מטבחים. לא ידוע לי על בעיות או איסור בשימוש בו. אבל טוב לדעת שאולי צריך לשים לב אם אכן משתמשים בו. אבדוק את זה יותר לעומק.

    • אני לא יודע. פרופיל החמיצות של מנגו יחסית שונה מפרופיל החמיצות של לימון, אבל זה בהחלט יהיה מעניין לנסות. נתת לי רעיון.

  1. פינגבק: מנגו, מנגו בכל מקום | עוף זה ציפור ופרה זה חיה

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s