ביצי דגים חלק ב' – לאטומה

???????????????????????

"מה זה?"

אני שומע את השאלה הזאת לא מעט פעמים שאני מבשל, בעיקר מאחר ולא מעט פעמים חומרי הגלם שלי נעים על הסקאלה בין ה"לא נפוץ" ל"מה זה לכל הרוחות". יש לי נטייה לקנות מאכלים שאני לא מכיר, ולרוב אני לא ממש נרתע מדברים כגון מראה/ריח/שם/תפקיד לשעבר בגוף של החיה ז"ל וכיו"ב. ורצו האלים וכאשר קניתי ביצי דגים, הבאתי איתי גם עיסה לבנה בגוש. ככה זה שקודם יורים ורק אח"כ שואלים שאלות.

"זה? קוראים לזה milt".

"ומה זה?"

"תאי זרע של דג".

בנקודה הזאת דו השיח הנ"ל הסתיים בזה שנעצו בי מבט שהדרך היחידה שאפשר היה לפרש אותו כ"אני רואה שהשתגעת סופית". ורגע לפני שאתם מסכימים עם זה, אני ממליץ לכם להמשיך לקרוא עד הסוף – מאחר והמתכון (טוב, שני המתכונים) של הפוסט הזה הוא אחד הדברים היותר טובים שיצא לי להכין, בחיי.

שקי זרע של דגים

שקי זרע של דגים

בכל מקרה, איפה היינו? אה, כן, שקי זרע של דגים, או באנגלית, milt. לכל המזדעזעים והנגעלים, כדאי שתדעו שקוויאר, איקרה, בוטרגו וכו' זה לא ביצי דגים כמו שזה בעצם שקי ביציות של דגים, ואם את זה אתם מוכנים לאכול, אין סיבה שאת תאי הזרע תזרקו לפח. אז אחרי שכיסינו את הנקודה הזאת, אפשר לעבור לנקודה הבאה – מה לכל הרוחות עושים עם זה. אמרתי קודם שבכל מה שקשור לחומרי גלם ייחודיים אני קודם כל קונה אותם ורק אחר כך שובר את הראש. אז מה עושים שיש לך תאי זרע של דג שלפחות בתיאוריה הגיעו מדג ים תיכוני לא ידוע? בודקים מה יש לאיטלקים לומר בנושא. ומה יש להם לומר בנושא?

מתברר שבסיציליה ישנו מאכל המוכר בשם "לאטומה", שהוא בעצם שקי זרע מבושלים של דג טונה שמשתמשים בהם לכל מני דברים. למרות שבאופן רשמי לאטומה מכינים משקי זרע של טונה, מקריאה בין השורות, מתברר שבפועל הסיציליאנים משתמשים בשקי זרע של כל דג ים שהם מוצאים. ומה הם עושים עם זה? בעיקר אוכלים את זה מטוגן. אה, והם גם מפוררים את זה ואוכלים את זה עם פסטה. עכשיו, זה כבר מתחיל להישמע יותר מעניין. וזה, חברים, המטבח האיטלקי במלוא תפארתו – מרכיבים עונתיים, פשוטים, שיוצרים אוכל מופלא. ואם בפרטים יותר טכניים עסקינן, אני יכול לומר שחלק מהmilt באמת טיגנתי ואכלתי כמו פיש אנד צ'יפס, וחלק שני הכנתי יחד עם רוטב אליו אוליו – שני הרעיונות אגב, לא שלי.

שקי הזרע לאחר בישול

שקי הזרע לאחר בישול

ובכן, אז איך זה? ובכן, לזרעוני דגים יש טעם מאוד חזק של דג ים (אם כי לא חזק מספיק כדי לשמש כתוסף טעם, כמו למשל אנשובי), ומרקם נורא עשיר ומאוד קרמי (תחשבו כבד אווז). זה אמנם לא דבר שאני יכול לראות את עצמי אוכל כל יום (בעיקר בגלל שזה אוכל הרבה יותר עשיר ממה שזה נראה), אבל אני בהחלט הולך להכין מזה עוד דברים לאירועים מיוחדים יותר, ובראש ובראשונה, טרין דגים ופירות ים שלדעתי זה יתאים שם בול. אז אם הצלחתי לשכנע אתכם להתגבר על הרתיעה הראשונית שלכם, לכו לחפש שקי זרע של דגי ים (או, אם יש לכם פחות מזל, של קרפיון. אין לי מושג אם זה ילך לקטע של הפסטה, אבל דברים בטיגון עמוק עם צ'יפס זה תמיד טוב). זה הרבה יותר טוב ממה שזה נשמע.

לאטומה מטוגן – Lattume fritto

שקי זרע מבושלים*

ביצה

קמח

שמן לטיגון עמוק

*ב"מבושלים" הכוונה לבישול שקי הזרע כ5 דקות בסיר עם מים רותחים.

הכנה

חותכים את הלאטומה לחתיכות בגודל הרצוי. לאחר מכן, מקמחים, טובלים בביצה, ומקמחים שוב. מטגנים בשמן עמוק עד שחתיכות הלאטומה מזהיבות. מוציאים מהשמן ומגישים עם פלחי לימון וצ'יפס.

???????????????????????

פסטה עם לאטומה עם שום ושמן זית

שקי זרע של דגים, מבושלים כמו במתכון הקודם, וקצוצים גס

חבילת פסטה, מבושלת לדרגת אל דנטה

8 שיני שום, קצוצות גס

250 מ"ל שמן זית

פתיתי צ'ילי חריף

מלח, לפי הצורך

הכנה

מעבירים את שיני השום, הצ'ילי, והשמן למחבת ומטגנים על הלהבה הכי נמוכה שיש לכם (אל תיתנו לשמן להישרף!) כעשרים דקות, או עד שהשום משחים (אם אתם רואים שהשמן נהיה חם מדי, אל תהססו להוריד אותו מהאש). לאחר 20 דקות, מוסיפים את שקי הזרע של הדגים למחבת ומפוררים בעזרת מזלג. לאחר מכן, מוסיפים את הפסטה וזהו – מוכן.

???????????????????????

מודעות פרסומת

6 מחשבות על “ביצי דגים חלק ב' – לאטומה

  1. מזכיר לי שפעם ערכתי ספר (בלי להזכיר שמות) וברשימת המרכיבים הוזכר "חלב דגים", עם "הסבר" שצריך לבקש בחנות הדגים "דג נקבה" שזה החלב שלה….

    דרך אגב, אצלנו (יוצאי איטליה וטורקיה) מטגנים את שקי הזרע ללא בישול מראש, ממש כמו שניצל עם פירורי לחם. מגישים עם הרבה לימון. מעדן.

    • טוב, אני פולני-הונגרי, כך שיותר מדי רעיונות כאלה או מתכונים משפחתיים בסגנון הזה אין לי. אני בהחלט הולך לנסות, תודה על הרעיון 😀

      • שיהיה בהצלחה. תמיד כיף לחלוק מתכונים.
        ודרך אגב, אני דווקא מאוד אוהבת גפילטע פיש וגולש! אין עדה שאין לה אוכל טוב. הכל תלוי בפתיחות ובגישה. 🙂 שמחה שמצאתי את הבלוג הנחמד שלך.

      • לא לא, שזה לא ישתמע לא נכון, אני מאוד אוהב אוכל מרכז אירופאי, אני אפילו גדלתי על אוכל גרמני, זה פשוט שאני לא רגיל לבשל בסגנון מזרח תיכוני יותר XD

  2. פינגבק: ביצי דגים, חלק ד' – I see fire | עוף זה ציפור ופרה זה חיה

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s