יין דובדבנים

**לפני שעוברים לפוסט – לאור אי אלה התפתחויות, חלקן צפויות וחלקן לא, כמות הזמן החופשי שלי בחודשים הקרובים הצטמצמה במעט. בשל מספר עבודות שעלי להגיש, מועדי ג' שהתברר לי שאני זכאי להם (וכמו האמרה המפורסמת – אם האוניברסיטה הסכימה לתת לך מועד ג', תיקח אותו בלי לחשוב פעמיים), כמו גם בירורים לקראת האופציה של תואר שני שאני צריך להתחיל לבצע לצד מספר סידורים נוספים לגבי שנה הבאה, קצב הפרסומים בבלוג הזה ככל הנראה יואט לתקופה מסוימת. ועדיין – stay tuned – יש לי מספיק דברים שאני מתכנן להעלות לכאן בין לבין, כמו מתכון לפסטרמה אמריקאית, פסטרמה הודו מעושנת, קורנדביף, דגים מעושנים, ועוד כמה דברים מעניינים.**

???????????????????????

ישנם הרבה טרנדים מונפצים יותר או פחות בכל מה שקשור לאוכל, ואחד מהם הוא בישול עונתי. לא, אל תבינו אותי לא נכון, אני די בעד בישול עונתי, מאוד בעד אפילו. אבל בהתחשב בכך שאני לא נוטה לאכול יותר מדי אוכל מזרח תיכוני ערבי ולו רק כי חומוס וטחינה גורמים לי להרגיש רע, רובם הגדול של ה"מאכלים העונתיים" שמפורסמים בהרבה בלוגי אוכל ישראליים לא ממש רלוונטיים אלי.  אני מאמין באופן אישי שהתזונה הנכונה לאדם נקבעת על פי הגנטיקה שלו, וזה פחות או יותר מה שמנחה אותי במה שאני אוכל ביומיום. במילים אחרות, ההגיון שלי אומר שמטבחים איזוריים שהתעצבו במשך מאות שנים גרמו לכך שהגנטיקה של המקומיים הותאמה להם. בלי כל קשר, זאת בדיוק הסיבה שאני לא מאמין ולא מתייחס לאובססיות הנוכחיות נגד חלב/בשר/גלוטן ושאר אופנות כביכול בריאות. למשל, אני בכנות מאמין שטופו הוא דבר מזין עבור אנשים שהגיעו מתרבות בה נהוג היה לאכול טופו במשך מאות בשנים, לא עבור מערביים שהחליטו שבגלל שזה עובד למזרח אסיאתיים אז זה בטוח יתאים גם להם. אל תבינו אותי לא נכון, אני מאוד בעד לנסות מאכלים שונים מתרבויות זרות (ותעיד על כך החיבה שלי כמעט לכל דבר הודי או פרסי), אבל להתחיל לחיות רק על אוכל מתרבויות זרות מטעמי בריאות? לא נשמע לי כמו הרעיון הכי מוצלח שבעולם, אם אתנסח בעדינות. בכל מקרה, אני גולש. הנקודה היא שאם כבר אני מכין משהו עונתי, יותר הגיוני שהוא יהיה "עונתי" ביחס למזרח-מרכז אירופה, לא ביחס למזרח התיכון.

טוב, אז אחרי ההקדמה הזאת, הריני מבשר שהפוסט הזה כן יעסוק במתכון עם מרכיב שהיה עונתי לפני מספר חודשים – דובדבנים. למה אני מפרסם את המתכון הזה עכשיו, אחרי שהעונה נגמרה כבר? מאחר שחצי עבודה מראים רק לחמור. בכל מקרה, הפוסט הזה יהיה על איך מכינים יין מדובדבנים. לא, אני לא מדבר על ליקר דובדבנים מסוג שהוא, אלא על יין. מה ההבדל? בהרבה מתכונים לליקר דובדבנים מוסיפים אלכוהול בצורה חיצונית, או לחלופין, מזקקים את המשקה. כאן מסתמכים רק ואך ורק על השמרים שייצרו אלכוהול.

כבר הרבה זמן השתעשעתי ברעיון של להכין יין ביתי מפרי עסיסי כלשהו. כמו שהערתי בפוסט הקודם, אני לא שייך למועדון המעריצים של שמרי היין והבירה למיניהם, ובכל מה שקשור לידע (המוגבל מאוד) שלי בהתססת אלכוהול, אני נוטה לחקות את הטכניקות היותר פרימיטיביות. מה זה אומר? כמו במקרה של יין הדבש, שימוש בשמרי בר או שמרים "פראיים" במקום בתרבית שמרים ספציפית. השיטה שלי אמנם הרבה יותר מועדת לפורענות והמזל משחק בה תפקיד הרבה יותר גדול, ועדיין – זאת השיטה המועדפת עלי. למה? מאחר ואני לא מכוון ואין לי עניין לחקות את המשקאות המסחריים, או לחלופין, להתמקצע בתחום. את מה שאני מכין אני לרוב מכין לצריכה אישית או לחלופין עבור הצריכה של אנשים הקרובים אלי, ובכללי, הדעה שלי על מזון מתועש עם מליארד ואחד תוספים היא שלילית למדי, גם או הוא מגיע מיקבי בוטיק או יצרנים ביתיים. בכל מקרה, דיברתי מספיק. הגיע הזמן לעבור למתכון.

???????????????????????

יין דובדבנים ביתי – מבוסס על המתכון הזה

חצי קילו דובדבנים*

מעט שמרים – אופציונלי**

2 ליטר מים מינרלים, בטמפ' החדר

140 גר' סוכר חום + עוד לפי הצורך (הסבר בהמשך)

ציוד – צנצנת זכוכית אטומה, כף

*מומלץ ביותר להשתמש בדובדבנים שלא עברו ריסוס. אם יש לכם גישה לדובדבנים כאלה, אל תשטפו אותם, מאחר ואתם הולכים להשתמש בשמרי הבר שנמצאים עליהם. אם לעומת זאת, הדובדבנים שהשגתם מרוססים, חובה לשטוף אותם היטב לפני השימוש. ראו ההערה בעניין השמרים.

**בעניין השמרים – שימו לב שבניגוד למקרה של התססת דבש, על דובדבנים כן אמורים להיות שמרי בר באופן טבעי, כך שמי שמעוניין יכול לוותר על השמרים. עם זאת, בהתחשב בבעייתיות הכרוכה בהתססה עם שמרי בר, מומלץ לזרוק פנימה גם חתיכה מקוביית שמרים בקוטר מילימטר, רק כדי להבטיח שתהיה תסיסה. הוספת שמרי אפייה מומלצת אף יותר אם הדובדבנים בהם השתמשתם לא ממקור אורגני, כלומר, עברו ריסוס.

הכנה

מערבבים יחד את הדובדבנים והסוכר בצנצנת. מועכים אותם יחד כך שהדובדבנים משחררים את המיץ שלהם, ומוסיפים את המים והשמרים. מערבבים, אוטמים את הצנצנת, ומאכסנים במקום חשוך.

???????????????????????

לאחר יום או יומיים אתם תשימו לב שהחלה תסיסה. לאחר התססה של 5-6 ימים, טועמים את תכולת הצנצנת. אם יין הדובדבנים חמוץ מדי לטעמכם, מוסיפים מעט סוכר, מתסיסים כיום נוסף, טועמים, וחוזר חלילה עד שהיין לטעמכם. לאחר שהיין התפתח מספיק לטעמכם, מסננים אותו ומעבירים לבקבוק. שומרים במקרר עד לשימוש.

שימו לב – זהו לא יין המתאים ליישון, או אם אדייק, מאחר ואי אפשר לשלוט על התסיסה הלקטית שמתבצעת בו במקביל להתססה של השמרים, יישון שלו עלול להפוך אותו מיין לחומץ. לא שאני לא ממליץ למי שמעוניין לנסות ליישן אותו (ובכזה מקרה יותר מאשמח לשמוע על התוצאה), אבל רק שתדעו במה אתם מסתכנים וזה.

???????????????????????

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s