לאכול כמו פרעה – כדורי תמרים

"הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים".

האם מישהו מהקוראים יכול לענות לי מהו בדיוק אותו לחם העוני שאכלו אבותינו במצרים? בעצם, הרשו לי לשאול שאלה מסובכת יותר – האם מישהו שמע על מאכל כלשהו שאכל משה בעודו בארמון פרעה?

אפשר להניח מראש שאכלו שם הרבה דברים מעניינים ושפרעה לפחות היה בעל טעם טוב באוכל. מצרים העתיקה הייתה אחת התרבויות הגדולות ביותר שאי פעם קמו, ובמקרים שכאלה בדרך כלל ישנו חוק די פשוט – ציוויליזציה מפוארת = מטבח מעניין. לרוע המזל, לא שרדו ספרי בישול מתקופת מצרים העתיקה. ישנם ספרי בישול רומאים ששרדו. ישנם מתכונים ששרדו מיוון העתיקה. ישנם מתכונים בבליים ששרדו (גם אם הם מעט סתומים), ולפחות במקרה הבבלי והרומאי, הם משקפים עושר של מרכיבים ורעיונות, גם אם היום אנחנו לא מבינים את כולם. אבל מתכונים מצריים? יוק.

עם זאת, בהתחשב בחומרי הגלם שהיו זמינים במצרים, אפשר לבצע שחזורים פחות או יותר אמינים לתפריט של המצרי הממוצע. כמו בכל מקום במזרח הפורה בתקופה ההיא, אכילת בשר באופן יומיומי היה נחלתם של העשירים, ופשוטי העם נאלצו להסתדר עם מה שיש. הבירה שיחקה תפקיד חשוב מאוד בחברה המצרית – למעשה, התשלום לא התבצע בכסף, אלא בין היתר, באמצעות כיכרות לחם ובירה. למרות שאכילת חזיר הייתה נהוגה במצרים, החזיר נחשב לחיה טמאה (ולנו נותר רק לתהות אם זה המקור לאובססיה היהודית נגד בשר חזיר), וסביר שזה הפך אותו לזול וזמין לפשוטי העם, כמו גם חלב צאן (אם כי בהתחשב בזה שחלב מתקלקל מאוד מהר, המצרים העתיקים בוודאי ידעו דבר או שניים על ייצור גבינות ויוגורט). יכול מאוד גם להיות שמנות כגון הפול המצרי, המעמול, הבסבוסה, הפסיח, הטעמיה וכיו"ב נולדו בתקופת הפרעונים.

ועם זאת, נושא הפוסט הזה הוא לא מה אכל הפלאח או העבד העברי הממוצע, אלא מה אכל פרעה או לכל הפחות האציל הממוצע. ובכן, בהתחשב בזה שלא שרדו מתכוני בשר מתקופת מצרים העתיקה, ובהתחשב בזה שהאצולה המצרית אכלה לא מעט בשר, סביר שכל גרסא שתאלתר על המרכיבים שהיו זמינים במצרים העתיקה תקלע למטרה. עוף במילוי תמרים עם דבש? מן הסתם נאכל במצרים העתיקה. בקר מבושל בבירה? זאת מנה שבטוח עלה על שולחנו של פרעה או כל אדם מהמעמד הבינוני ומעלה. הם נהגו לאכול גם לא מעט לחם, אם כי בעוד האצילים אכלו לחם תופח (אם הם ידעו להתסיס בירה הם בטוח ידעו איך להתפיח לחם), ההמונים נאלצו להסתפק בלחמים שטוחים ומאוד בסיסיים (והאם זהו המקור למצות? אם כן, נראה לי שנענתה השאלה "מהו לחם העוני שאכלו אבותינו במצרים"…). סביר שמצרים, לצד מסופוטמיה, היא גם מולדת הפירות המיובשים – כך שכל דבר שמערב תאנים מיובשות, צימוקים, וכל פרי מצמח המתאים למדבר, עלה הרבה על שולחנם של המצרים העתיקים.

במילים אחרות, בגלל המחסור במתכונים, כדי למצוא מתכון מצרי עתיק צריך להמציא אחד מחומרי הגלם שהיו זמינים בתקופה זאת. הדבר ההגיוני ביותר כמובן יהיה לבשל בשר בבירה, תמרים, דבש ועוד כמה דברים טובים, מאחר ודבר בסגנון בוודאי שעלה מתישהו על שולחנו של פרעה או כל אציל שהוא (בהתחשב בזה שבירה ולחם היוו משכורת לעובדים…). עם זאת, הסיכוי שזה יהיה דומה למשהו שמשה רבינו אכל בילדותו קלוש עד אפסי. למה? הבירה שהמצרים נהגו לשתות הייתה שונה מאוד מהבירה המודרנית, מה שישפיע רבות על הטעם. כלומר, אם אני רוצה צלי בקר בבירה עם טעם אותנטי של מצרים העתיקה אני אצטרך להכין לבד את הבירה בטכניקות שהמצרים השתמשו בהם, וזה ייקח… זמן. הרבה זמן, החל מאיתור הטכניקה, לבדוק איך אני יכול לשחזר אותה ללא שום ציוד מקצועי, ואז להתסיס את זה, ובמקרה הטוב זה יצליח בנסיון הראשון (ובתור אחד שמדי פעם מנסה להתסיס אלכוהול בעזרת שמרי בר, אני יכול לומר לכם שזה עניין של מזל).

מאחר ואני לא הולך לשקר לעצמי שלאגר גרמני מתקרב בטעמו לבירה מצרית עתיקה, אני הולך לצרף לפוסט זה מתכון שלפי האינטרנט לפחות, נמצא בשבר חרס מצרי מסביבות 1600 לפנה"ס – כדורי תמרים. אם זה נכון, אז אפשר לומר בביטחון שיוסף אכל ממנו בעודו נופש בסגנון בטן גב על גדות הנילוס. האמת היא, שגם אם המתכון הזה לא מופיע על שום שבר חרס, הוא עדיין מתכון מצרי עתיק. כל מרכיביו היו מוכרים היטב במצרים העתיקה, והכנתו כל כך פשוטה כך שאין סיכוי שהוא לא הוכן אי פעם בארץ הפרעונים. למרות ההכנה הפשוטה, המרכיבים מבטיחים שזה "היה" מתכון לעשירים בלבד – תבלינים היו מותרות מיובאת באותם הימים שרק בני המעמד הבינוני ומעלה יכלו להרשות לעצמם.

וכעת – למתכון.

???????????????????????מרכיבים

400 גר' תמרים מגולענים

200 גר' אגוזי מלך מרוסקים

100 גר' פיסטוקים מרוסקים (במתכון המקורי דובר על קמח שקדים)

כף דבש

קינמון, הל

הכנה

מעבדים יחד את הדבש, חצי מכמות התבלינים, התמרים, ואגוזי המלך עד שמתקבלת תערובת אחידה. כעת, מערבבים יחד את התבלינים והפיסטוקים, ומגלגלים כדורים מתערובת התמרים והדבש בתערובת הפיסטוקים והתבלינים – וזהו, הרי לכם מאכל שאבותיכם אכלו במצרים. כדורי התמרים משתלבים נהדר יחד עם גבינה קשה יבשה, כמו קפאלוטירי או פקורינו.

חג שמח!

???????????????????????

מודעות פרסומת

6 מחשבות על “לאכול כמו פרעה – כדורי תמרים

  1. " עוף במילוי תמרים עם דבש? מן הסתם נאכל במצרים העתיקה. דגים עם תאנים? כנ"ל."

    באופן מפתיע, דווקא סביר שהם לא אכלו דגים, משום נחשבו לחיה טמאה מאחר ודג אכל את איבר מינו של אוסיריס, אם אני זוכר נכון.
    בכל אופן, אם מעניין אותך שחזור מטבחים עתיקים, יש בלוג נפלא בשם Pass The Garum (שבימים אלה פעיל בערך כמו הבלוג שלי, לצערי) שמשחזר מתכונים מרומא העתיקה באופן יחסית אמין:
    http://pass-the-garum.blogspot.com/

    בנוגע להתססת אלכוהול – אם אי פעם תמצא את עצמך מכין mead אשמח מאוד לדעת על כך 🙂

    אדם

    • מכיר את הבלוג הזה כבר הרבה זמן 🙂

      אם כי לגבי דגים – זה שהם היו טמאים לא מנע מהם לאכול אותם. זה רק מנע מהכוהנים לאכול אותם ממה שהבנתי (ככה היה עם חזירים בכל מקרה – העם אכל בהמוניו והכוהנים לא נגעו*… לא?

    • ואגב, אני כרגע עוסק בנסיון השלישי להתסיס mead עם שמרי בר… בהתחשב ברמת הסבלנות שלי אני כבר די קרוב ללהוסיף שמרים רגילים אם גם הפעם זה לא ילך…

      • אני אהיה מופתע מאוד אם יגלו שבני העם המצרי לא אכלו דגים – הם חיו על הנילוס והים.. אבל האם ראוי להגיש דג לשולחנו של פרעה? זה עניין אחר.

        לגבי המיד, אם תכין ותגלה שאין לזה טעם של טרפנטין אני יותר מאשמח לטעום. אני מסתקרן כבר שנים.

      • תודה על התיקון, אשנה את זה 🙂

        הממ, הכנתי כבר mead עם שמרים רגילים פעם, זה משקה די נחמד. זה בד"כ יחסית יבש (קצת כמו שרי), ואם מוסיפים תפוח/אגס מגורר אפשר להיפטר מטעם הלוואי של השמרים. לגבי שמרי בר, אין לי מושג איך זה יצא אם זה יצא…

        בכל מקרה, הרעיון די פשוט – מערבבים מים מינרלים ודבש ביחס של 1:3 או 1:2 (יותר דבש יוביל לmead יותר חריף ומתוק, יותר מים לmead יותר יבש), מוסיפים תבלינים, פירות וכו', מערבבים את השמרים, ונותנים לזה לתסוס שבוע-שבועיים. לאחר מכן אוטמים את הכלי ומאחסנים עד שהmead נהיה צלול לחלוטין (בערך חודש). אחרי זה מיישנים לפחות לארבעה חודשים, וזה מוכן…

  2. הבעיה היא שזה תהליך נורא ארוך ואני tinkerer בנשמתי. אני אסתקרן לפתוח, לבדוק, לטעום, להריח ולחוש בכל צורה שהיא כמה פעמים בכל שלב לכל אורך התהליך, ובתהליך כמו הכנת מיד זה פשוט יהרוס את המוצר הסופי. מה גם שאין לי מקום בבית 😀

    נו, שוין, ביום מן הימים אני אמצא מישהו שגר מספיק רחוק ממני ועם מספיק סבלנות ואסנג'ר אותו להכין לי 😛

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s