פיסלדייר

פסח הוא לא החג שלי. יש אנשים שמבערים חמץ, ויש אנשים כמוני שאם הם רק היו יכולים, הם היו בכיף מוכנים להפוך לגוי של פסח שקונה את כל החמץ מהרבנות. עם כל הכבוד לזה שחלק מאבותיי היו עבדים, אני לא מוצא שום סיבה לענות את עצמי שבוע עם אוכל סוג ז'. כן, אני לא סובל את רוב האוכל של פסח, ואת המצות בפרט, כמעט בכל וריאציה. לא משנה מה, אוכל של פסח תמיד מגעיל, והשטיק הזה של לחמניות ולחם מקמח מצה, ובכן… לא עובד. בהתאם לכך אני לא הולך להעלות לכאן פוסטים על מאכלי פסח במליארד וריאציות שונות מאחר והם פשוט… לא טעימים (מצטער, אבל הקינוחים מלאי הקוקוס לא מוצלחים בכל השנה, זה שתכינו אותם רק בפסח לא יהפוך אותם לאכילים יותר). זאת אחת הסיבות שכל פסח אני דואג להצטייד בהרבה קמח ושמרים, ופשוט מכין לעצמי לחם נורמלי. ככה יוצא שכל שנה אני משתמש בחג הזה כדי לשכלל את כישורי האפייה שלי, ובזכותו למדתי להכין לא מעט מאפים שסביר שלא הייתי מנסה להתעסק איתם בכל זמן אחר.

הפוסט היום עוסק במאפה כזה. התחלתי להכין אותו בפסח לפני כשנה, אחרי שהרגשתי שממש בא לי פיצה אבל לא בא לי גבינה (עד כמה שזה נשמע כמו אוקסימורון). זכרתי שאכלתי פעם מן לחם שטוח עם תערובת של בצל מתוק עם זיתים שחורים ואנשובי, והחלטתי לנסות לשחזר אותו. בדיקה קצרה הראתה לי שהמאפה הנ"ל נקרא פיסלדייר (Pissaladiere), ובאמת זכרתי נכון – מדובר בלחם שטוח המצופה בתערובת של בצל מקורמל, זיתים שחורים, ואנשובי. הדמיון בין הפיסלדייה לפוקאצ'ה וחבריה איננו מקרי. לאורך כל חופי הים התיכון מוצאים גרסאות של לחם שטוח עם ציפוי – באיטליה ישנה הפיצה ואינספור סוגי פוקאצ'ות שונות, במיורקה מכינים לחם קוקה, ובטורקיה את הלחמעג'ון. הפיסלדייר הוא פשוט הגרסא הצרפתית ללחם שטוח עם ציפוי כלשהו.

placindfgh 089

עם זאת, למרות שגם הפיסלדייר וגם הפפוקאצ'ות שייכים לאותה משפחה, הדמיון נגמר כאן. אמנם מכינים את הפיסלדייר מבצק שמרים, אבל לאחר האפייה הוא יוצא יותר פריך (בעיקר כי הוא לרוב דק יותר מהפוקאצ'ה הממוצעת). בנוסף, בעוד שבהרבה פוקאצ'ות הירקות/הבשר מעל הלחם אמורים להוות לא יותר מתוספת נחמדה, בפיסלדייר הציפוי הוא המרכז. כל הרעיון של המאפה הזה הוא לשלב בין מתוק למלוח באופן בו לא שמים לב יותר מדי לבצק. מהבחינה הזאת, הפיסלדייר באמת הרבה יותר דומה ללחם הקוקה וללחמעג'ון שהוזכרו קודם – בשלושתם העיקר הוא הציפוי, לא הבצק. מן הסתם זאת אחת הסיבות שבגללן אפשר למצוא הרבה גרסאות לפיסלדייר באינטרנט על בסיס בצק עלים או בצק פריך (כמו גם ה"פיצה ללא שמרים" שמוצאים בכל חור), מה שלרוב מספק, ובכן, תוצאה נחותה. להכין את בצק הפיסלדייר ייקח לכם בדיוק עוד חצי שעה – חבל להתפשר על בינוניות רק בגלל זה.

ועכשיו – למתכון.

לבצק:

225 גר' קמח

30 גר' שמרים

קורט מלח, קורט סוכר

30 מ"ל שמן זית

175 מ"ל מים

אבקת שום, מלח

לציפוי – 

3 בצלים גדולים קצוצים גס

4 שיני שום מרוסקות

תערובת עשבי תיבול – טרגון, רוזמרין, מיורן, דפנה, טימין, מיורן, ובזיליקום

50 גר' סוכר חום

כף דבש

150 גר' אנשובי

100 גר' זיתים שחורים, חצויים

שמן זית לטיגון

מלח ופלפל – לפי הטעם

הכנה

1. מתחילים עם הכנת הבצק. מעבדים יחד את כל המרכיבים עד שמתקבל בצק אחיד ואלסטי שלא נדבק. מכסים במגבת לחה או ניילון נצמד, ומניחים במקום חמים (שימו לב – זה לא ממש משנה כמה הבצק יתפח. זאת לא פוקאצ'ה).

2. מכינים את המלית – מחממים שמן במחבת, ומטגנים את הבצלים עד להזהבה. מוסיפים את השום ותערובת התבלינים, וממשיכים לבשל על חום נמוך תוך כדי ערבוב. לאחר עשר דקות, מוסיפים את הסוכר ומגבירים את החום. מערבבים את התערובת עד שהבצל מקורמל, ולאחר מכן מוסיפים את הדבש. ממשיכים לבשל על חום נמוך תוך כדי ערבוב כ10 דקות נוספות וזהו – הציפוי מוכן.

placindfgh 052

3. משמנים תבנית, ומעבדים את הבצק כחמש דקות, ולאחר מכן, מרדדים את הבצק לצורת מלבן עם שוליים עבים. מפזרים מעל את מלית הבצל באופן אחיד, ומעליה מסדרים את הזיתים השחורים והאנשובי.

placindfgh 057

4. אופים את הפיסלדייר ב220C עד שהבצק מזהיב, בין 20 ל30 דקות. לאחר האפייה מצננים על רשת כ10 דקות, ופורסים. בתיאבון.

placindfgh 067

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “פיסלדייר

  1. פינגבק: שטרודל תפוח בדבש | עוף זה ציפור ופרה זה חיה

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s