מעולם לא הייתי אדם של תוכניות בישול ופנאי, ועם ספרי בישול יש לי ניסיון כאוב למדי (לא באשמתם, אגב. לרוב יצר ההרפתקנות שלי הוא הגורם לבעיות), אבל כן יש מספר תוכניות בישול, ספרי בישול, בלוגי אוכל וכיו"ב מקורות מידע שהייתי רוצה לציין כאן, פשוט מאחר והם די מהווים את התנ"ך שלי בשלל נושאים. נתחיל מהחלק הטריוויאלי – הטלוויזיה.
2 נשים שמנות – Two Fat Ladies –
תוכנית בישול משנות ה90 ותחילת ה2000, המונחית על ידי "שתי נשים שמנות", ג'ניפר פאטרסון וקלאריסה דיקסון רייט, שתיהן ז"ל, בישלו אוכל כמו שהוא צריך להיות. וזה אומר שהן לא ניסו להיות ידידותיות לאף טרנד קולינרי והתרכזו בלהכין אוכל כפי שהוא צריך להיות. בניגוד לטרנד המודרני, הן לא פחדו משומן וידעו היטב כיצד להשתמש בו – וזה בסדר גמור. אחת הסיבות שבעבר לאוכל היה הרבה יותר טעם היא כי הרבענו את השומן החוצה מהבשר שאנחנו אוכלים ובגלל שאנחנו נמנעים מחמאה ומשמנים אמיתיים לטובת כל המרגרינות, שמני הקנולה, סויה, וכל שאר המזיקים. שתי הנשים השמנות מכינות אוכל אמיתי, וככל הנראה זאת אחת הסיבות שמדובר באחת מתוכניות הבישול הטובות ביותר (אם לא הכי טובה) שאי פעם הופקו.
מאכלים מוזרים עם אנדרו זימרן – Bizarre Foods with Andrew Zimmern
"אם זה נראה טוב, תאכל את זה". זה המוטו של התוכנית הזאת, בה אפשר למצוא הרבה מאכלים מוזרים מכל רחבי העולם. אנדרו זימרן הוא שף שנוסע ברחבי העולם וטועם מאכלים, חלקם מוזרים יותר וחלקם פחות. למרות שאולי התוכנית הזאת נשמעת כמו פריקשואו, בפועל מדובר בתוכנית מאוד מעניינת שחושפת הרבה מההיסטוריה והתרבות של ארצות שונות דרך האוכל. ובלי קשר לעניין הזה, האוכל שם לרוב נראה נהדר. אמנם סביר להניח שאני לא אנסה לבשל חגבים, לפחות לא ביוזמתי (או במילים אחרות, אני לא אקנה חרקים לבישול, אבל אם יציעו לי אשקול לנסות), אבל יש שם הרבה מאכלים שכוללים איברים פנימיים, בשר ציד, תבשילים וכיו"ב שחבל שרוב האנשים הפסיקו לאכול. כדי לדעת לבשל נכון וכדי לדעת לעבוד נכון עם חומרי גלם צריך להיות מוכנים לטעום מהכל.
Great British Food Revival
מה לא נאמר על האוכל הבריטי – שהוא תפל, שהוא מגעיל, ושהוא פשע נגד האנושות. דרך יותר מעודנת לנסח זאת היא המשפט הבא, שנאמר דווקא על קנדה – "במקום שלקנדים תהיה טכנולוגיה אמריקאית תרבות בריטית ומטבח צרפתי, יש להם טכנולוגיה צרפתית, תרבות אמריקאית, ואוכל בריטי". עם זאת, בלי להיכנס למטבח הקנדי (שאני לא ממש מכיר), האוכל הבריטי המודרני חזר למקורות שלו והוא הרבה מעבר לפיש אנד צ'יפס (שמיותר לציין, אני מאוד אוהב). אמנם המטבח הבריטי הכפרי לא מתוחכם כמו הצרפתי או הגרמני, אבל קסמו בפשטותו. התוכנית הזאת אמנם לא ממש עוסקת בבישול בריטי מסורתי, אבל היא כן מתעסקת בחומרי גלם בריטים ובכל תוכנית ישנם גם מתכונים מטעם המנחה (שהוא לרוב אדם שמבין דבר או שניים בבישול) המשתמשים בחומרי הגלם הנ"ל (באופן אישי, הכי אהבתי את התוכנית שהנחתה קלאריסה דיקסון רייט, הגברת השמנה השנייה, שעסקה בבשר חזיר. מומלץ למי שמחפש סיבה טובה להוריד את הכיפה).
תוכניות על אוכל והיסטוריה של קלאריסה דיקסון רייט
ג'ניפר פאטרסון נפטרה בתחילת שנות ה2000, אבל קלאריסה דיקסון רייט המשיכה איתנו עד 2011 ולא הפסיקה להתעסק באוכל, והיא לא שכחה כיצד לבשל ולא התפשרה על כל מני שטויות של טבעונות/צמחונות/"בריאות" וכיו"ב. היא הנחתה לא מעט ספיישלים על היסטוריה של אוכל, כל אחד מהם יותר מרתק מהשני. מומלץ למי שמתעניין בהיסטוריה של האוכל (וכמובן, אוהבי תוכניות הבישול גם יהנו, אפילו אם לא כל המאכלים המופיעים שם ישימים בימינו אנו).
Raymond Blanc's Kitchen Secrets
ריימונד בלאן (ככה כותבים את זה?) הוא שף צרפתי שעובד בבריטניה, שמנהל כמה מהמסעדות היותר טובות. זאת תוכנית בישול פרופר שלא נוטה לסטות כל כך מהנתיב, במובן של אוכל מערבי (שזה אומר מיקס של בריטי-צרפתי-גרמני-מרכז אירופאי) שהוא אמנם מאוד סטנדרטי, אבל ברמה מאוד גבוהה. מעבר לרעיונות חדשים, התוכנית הזאת מלאה בטיפים על איך לעבוד נכון. יצא לי לראות לא מעט פעמים סרטונים של שפים וידוענים קולינריים (בין אם באמת או בעיני עצמם) שמנסים להראות איך להכין משהו ובדרך אומרים ומבצעים שטויות מוחלטות (חלק מהן ברמה של סכנה לשלום הציבור -למשל, ידוען אוכל בריטי שלא אזכיר את שמו שאמר שטויות מוחלטות על עישון דגים, ועלולות היו להסתיים בבית חולים) – בתוכנית הזאת לא תמצאו את הפגמים האלה. בינתיים, כל טריק של ריימונד בלאן שניסיתי אכן עבד בדיוק כפי שהוא אמר.
Shane Delia's Spice Journey
שיין דליה הוא שף אוסטרלי ממוצא מזרח תיכוני, שמבקר בארצות המזרח הקרוב, מצלם את האוכל שאוכלים בהן, ומכין גרסאות פיוז'ן מאוד ידידותיות למשתמש במטבח שלו (גם אם לעיתים הוא מוסיף יותר מדי חמאה, לפחות מבחינתי). אני יודע שרובנו בארץ מכירים את המטבח המזרח תיכוני, אבל המטבח המזרח תיכוני הוא הרבה מעבר למה שרובנו מכירים, פשוט מאחר והמזרח הקרוב הוא מקום מאוד גדול, וגם בו יש המון מטבחים אזוריים שונים. אז למי שמעוניין לראות איך מכינים אוכל מזרחי מודרני וברמה סופר גבוהה – ובכן, זאת התוכנית עבורכם.
זהו בלוג האוכל הטוב ביותר שאי פעם נכתב ואי פעם ייכתב. עוד לא קרה לי שנכשלתי עם מתכון מהבלוג הזה. אמנם הבלוג הזה לא פעיל כבר 6 שנים לא חזר לפעילות מלאה, אבל עדיין, אני לא חושב שראיתי הרבה בלוגי אוכל עם הבנה באוכל, שיטות בישול שונות, וכבוד לחומרי הגלם כמו הבלוג הזה.
אל תתנו לעיצוב להטעות אתכם – מדובר באתר האינטרנט הטוב ביותר שקיים על ברביקיו, ובדרכו שלו, המושקע ביותר. אמנם העיצוב לא הכי מוצלח, אבל כמות המידע שיש שם עצומה, וזה בלי לדבר על המתכונים. אם מישהו מכם עדיין לא משתכנע בעליונות הגריל האמריקאי, מומלץ לו לנסות את המתכונים באתר הזה. הצלחה מובטחת.
אחת מהדברים החורים לי במוצרים שחובבנים מכינים בבית הוא הניסיון להיצמד כמה שיותר למוצר שיהיה בעל טעם ממפעל. הבחור הזה זוכר מאיפה גבינה מגיעה, והלוואי שהיו יותר יצרני גבינות כמוהו. כמו שנאמר לי פעם – "הגבינות, הנקניקים, והמשקאות הטובים ביותר הם אלה שהאיכר מכין לעצמו". לצערי, מעט מדי אנשים מבינים כמה זה נכון.
נראה ש- FXCuisine חזר לכתוב ב29 לפברואר 2016, אחרי הפסקה ארוכה מאוד
אני ראיתי זאת. אתקן את הדף.